[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
מלודי היקרה,
הבנתך בשירה ובהגדרתה לוקה בחסר. אבל לא זהו מהות הוויכוח. את נפגעת מהביקורת שלי על שתיים מיצירותייך וממילא את מנסה להשתלח ביצירותי, וזה מה שמשעשע.
תהני להשתלח ביצירות שלי - זה גורם לי לחייך חיוך רחב.
[ליצירה]
נפלא!
המילים שחוזרות על עצמן בלופ אין-סופי (המילה הראשונה זהה לאחרונה) - גורמות לתחושה של "מעל הזמן", בנוסף החזרה על ענין האהבה פעמיים, לפני השיא של השיר ולאחריו, מביעה את התמצית של השיר - תחינה לאהבה!
[ליצירה]
סיפור חמוד.
ההסברים על הסיבה לאריכות הפיוטים בשחרית של שבת ויו"ט, פשוטים ומובנים.
והעובדה שהיא חושבת שהוא מקשיב למה שהיא אומרת, מאוד משעשעת (היא לא מכירה גברים?!)
[ליצירה]
בנוגע להערה של תמי, אני באופן אישי כשקראתי את היצירה לראושנה התלבטתי האם הכונה שאולי יום אחד המחבר יזכה שתהיה לו עזר, או שהכונה שאולי הוא יזכה לחבר סיום נאה, שבמקרה כזה ההערה של תמי נופלת מאליה.
ולגופו של ענין, אני חושבת שכדאי להוסיף הערה בסוף היצירה לעיין ביצירה "השינוי" של המחבר, כי אנשים עלולים לחשוב בטעות שהמחבר עדיין מרגיש כמו שנכתב ביצירה הזאת, אבל מהשינוי רואים שלא כך פני הדברים.