[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
רציתי לתת לך יותר. אבל אתה לא נוגע. לא בי. ולא בעצמך. משפט חזק...
בכלל כל השיר גרם לי להרהר,
כמה ריקני נשמע ה"את יפה, את יפה" - במיוחד כשהוא כופל את זה...
שיר חזק, מעביר היטב את הרעיון!
[ליצירה]
שם בדוי - תודה רבה על תגובתך :-)
נכון החרוז שניים וכימיקליים - לא טוב, אפילו צורם (בדיוק כמו שכל מה שעומד מאחורי זה צורם לי).
כשכתבתי ניסיתי לחשוב על חרוז אחר, אבל כלום לא התאים לי - אז החלטתי להשאיר ככה שיצרום...
[ליצירה]
איזה יופי!
הייתי כותבת אפילו גאונות!
אגב "ותקבל את הכל באהבה" זו העצה הכי טובה שניתן לתת (גם ם היא הכי קשה ליישום)
אגב זה התנגן לי מוכר, אולי בגלל השעה (כבר אחרי חצות...) לקח לי עד הבית השני להבין מאיפה :-)
את ההמשך כבר שרתי :-)
אהה והכי חשוב - הסוף אופטימי כמו סרטים שאני אוהבת :-)
[ליצירה]
בהתחלה זה נראה כמו כתב חידה -
זה מה שאני אוהבת בשירים שלך -שי
שצריך לקרוא שוב ואז להגיע למשמעות
ובקריאה נוספת לגלות שאולי בכל המשמעות שונה...
מאוד מתוחכם...
אגב - בשלות היא לא תמיד פונקציה של זמן,
זו יכולה להיות גם פונקציה של מקום, חום וכו'...
ולםעמים שתיקה אחת שווה אלף מילים -
ואני אצטט שיר שכבר הבאתי אתמול:
"אל תבקשי במילותיי
גם בשתיקה זה חי..."
[ליצירה]
חיים וכנרת - תודה רבה על תגובתכם.
וחיים לגבי השיר-
אז הדוברת היא בחורה והוא מופנה דווקא אל בחור
(הייתי צריכה לנקד את "הבל פיך" ו"ממך") הסיפור מאחורי המילים:
זו לא שינאה תהומית, אלא רצון לברוח, לשכוח ולהתנקות משקרים ו"דיבורים מתוקים" ועוד רעלים שאין בהם ממש שאותו אחד אליו מופנה השיר מומחה בהם.
(לכן גם ה"ממך" בסוף הכרחי מבחינתי...)
[ליצירה]
זה ממש מקסים,
ואין מילים - אני לא מסכימה שהנות יותר קריזיונריות,
אם כבר יותר רגישות - פגיעות
ולכן ההיאטמות.
יצירה נפלאה, נוגעת וכ"כ אמיתי
זה נראהה ממש כמו חשבון נפש עמוק וכואב...