[ליצירה]
תודה על המחמאה. כל השירים ב"לומדת לעוף" חיכו הרבה זמן, ארבע שנים בערך, כי בתקופה ההיא לא חשבתי בכלל לפרסם. וגם לא היה לי איפה ("צורה" היתה קיימת בכלל?)
[ליצירה]
הצבא שינה את יעודו להרג בלבד?! על מה אתה מקשקש? חושב שאתה חי בשבדיה? אלמלא הצבא הזה היינו כולנו נשחטים, (כן - כמו צאן בטבח!) כפי שהיה בשנים שטרום הקמת המדינה (אתה יודע, תרפ"ט, תרצ"ו-תרצ"ט וכן הלאה) הצבא שלנו כל כך מוסרי, עד שזה מגיע למימדים אבסורדיים, ששולחים ילדים יהודיים למותם כדי שלא לפגוע בפלסטינים "תמימים" שנותנים מחסה למחבלים ותומכים בטרור - סתם לדוגמא.
אם השהיה בלבנון היתה מוצדקת או לא, זאת סוגיה מדינית שיש בה דעות לכאן ולכאן. אבל גם אם לא היינו צריכים להיות שם, זה לא מצדיק את מה שכתבת.
[ליצירה]
זוית אחרת
ואולי זה לא נכון? - אולי להיות "אני" זה להיות ברגעים שאת רואה בהם שכחה? אולי אף פעם לא ידעת מי זאת את, וטעית להאמין שאת ה"יומיום הכאב, המרוט, העייף, המעוך" וכו', עד כדי כך שה"אני" השמחה, החיה, האופטימית, נדחית כמשהו חיצוני.
תשקלי את זה, שה זה נותן להסתכל על זה ככה...