[ליצירה]
:;,!,(
אני - שמחים, מאוד
שאתם; אוהבים - את יצירותי,
הנהדרות.
אשמח,
להמשיך; במפעל - ידי, המבורך;
אל - הדרך, נצאה - בשלום!
בבריכה,
שמואל - אלגזר, באר - מים.
[ליצירה]
למה, אבל
למה- ההרגשה המלנכולית הזאת? ומה לעזאזל הקשר בין הבבלי והירושלמי ליצירה זו? חדש אני באתר זה, ואת שפת הסתרים הזאת- לא אבין! בתקווה למורה נבוכים זמין, החזן.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הו!
הכתיבה - הזו, מוסיפה נופך, לדברים!
(כמו שנאמר: "כי יערב לו ידידותך / מנופך צוף וכל טעם" :-P)
או במילים אחרות: אם לא הייתי כותבת כך, איך היית יודעת שאני היא הציניות בהתגלמותה?
[ליצירה]
סליחה באמת ששכחתי, הדס. את רוצה אולי להחליף אותי בעניין הדעת מקרע?
אגב, שכחת לציין שזאת תקבולת ניגודית, כי המילים "ארצי איננה" מחליפות את סדרן ל"איננה ארצי". כמו"כ התקבולות תוחמות את השיר - אחת בהתחלה אחת בסוף.
דבר מעניין יותר, הוא הזרמים והתנועות החדשות המשתקפים/ות בשירי ירושלמי. ניתן לראותם בשורה הבאה:
"עם חלכה עוד יקום - גבו יזקפנה!"
אם נפרש לפי הצעתה הראשונה של הדס, חלכה=חלכא=נדכא, ואם ננקד את המילה "עם" בקמץ ( או פתח, מה שבא לכם), ואם ננקד כך את המילה יִקוֹם, אזי נראה ששורה זו קוראת לנקמה מצדנו, בסימן "ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלסטין". לפיכך, נטיותיו השמאלניות של שמואל מעורבות, בין השורות, בפנאטיות-מה.
נוסף על כך, קיימת מגמה פמיניסטית חדשה ומרעננת בשורה זו: מי אמר שצריך לדבר על גב בלשון זכר?..
[ליצירה]
נשמת,
מה, רק עכשיו התחלת לחלום עליו? אני חולמת עליו כל לילה, מהרגע שהוא הצטרף לאתר!
ושמואל, דרך אגב, דוגל בכחה של השירה, ולא מתכנן לעבור לציור. כמו"כ, ע"מ לכתוב שיר הוא לא צריך להתאמץ: יש לו תכנה מיוחדת במחשב המכילה ביטויים ושילובי מילים שונים, החוזרים על עצמם הרבה בשיריו. לכל ביטוי יש מספר. לשמואל נותר רק להקליד רצף אקראי של מספרים ולבחור באופן אקראי את אחת משורות השיר ככותרת.
לשמואל אין תכנה לבניית ציור בצורה כזאת, ומסובך יותר לייצר תכנה כזו, אז הוא מסתפק בשירה.
אגב, לפניכם לינק לדף היוצר שלו בבמה, המכיל גם שלושה סיפורים קצרים, בנוסף למאות השירים. לעיונכם!
http://stage.co.il/Authors/14149
[ליצירה]
תודה לכן על הפירושים, יקירותי!
"אחרוני פירורים,
מעם הפועלים נגזוֹלוּ;
פירות עמלם,
ביד הנצלנית נִטלה."
עם פירושה מאיר העיניים של הגב' טל ה, ועם הארותיה של הדס - ניתן לראות את הבית הזה באור חדש:
הנזגול (*) הוא חיה ממשפחת המעופפים חסרי הכנפיים (משמע, מנקרים פירורי לחם מעם הפועלים, אבל לא מעופפים. בערך כמו תרנגולות, רק בלי הקרקורים). גבו של הנזגול מצופה בקוצים דוקרניים.
הנזגול הוא חיה נבונה מאד, ובעזרת רכיבה ע"ג ערפדים בעלי כנפיים, הוא מפצה את עצמו על היותו חסר יכולת תעופה. כמו שאמרה הדס, התנהגות זו מעידה על היותו קפיטליסט מושבע, שמשוויץ בכספו ורוכב על אחרים. בדיוק בגלל זה שמואל ירושלמי, הקומוניסט הנודע - תוקף את הנזגול בשירו, ומראה עד כמה הוא מושחת, בנקרו את פירורי הלחם האחרונים של הפועלים הקומוניסטים הפטריוטים הסוציאליסטים המסכנים.
על מנת לבסס את תאוריית הנזגול ולהראות שהיא אכן היתה כוונת המשורר בשיר, הבה נבחן את חלקו השני של הבית:
"פירות עמלם,
ביד הנצלנית נִטלה."
חלק זה מקביל לחלקו הראשון של הבית. פירות עמלם מקבילים לפירורים (כמו כל מעופף חסר כנף, הנזגול מנקר גם פירות). לפי מבנה הקבלה זה ניתן לראות שהמילה "נטלה" רומזת למלה "נגזולו". ומהי "נטלה" אם לא "נ.. טל ה."?.. לפיכך רעיונה של טל ה, הוא הנכון כמובן.
* תוך כתיבת הודעה זו, לחש לי באוזן איזה חתלתול שנזגול הוא משהו משר הטבעות. אני בבורותי לא קראתי את הספר הנ"ל, (ואף לא את אדון פוטר, את ההוביט, וכאלה. אפילו את המדריך לטרמפיסט לא סיימתי). היות וכבר המצאתי על הנזגול תאוריה חדשה, יסלחו לי הטבעות והשר שלהם, ואפרסם את תאורייתי.
[ליצירה]
הו!
למה - לקרוא,
קריאות מלחמה?
כשאפשר, אל - השלום;
לקרואה!
קדימה; לקרב!
הבה, נעשה - שלום,
עם שמואל;
שמואל - ירושלמי, שלום!
שלום - ישלם; השמואל!
אל - נא; תשמיצונה,
את - הסוציאליזם, יתר.
תוצאותיו; נפלאות - הימנה!
עובדה - היא;
ברית - המועצות,
למעצמה, היתה - היא!
---
ועכשיו מסר קט לכל מי שהגיב תגובה רצינית יותר משלי:
דבר אל העצים ואל האבנים. היש אזניים לכותל?! (לא המערבי... הירושלמי).