פתאום
הכל נראה לי
בנאלי
או לפחות
וירטואלי
רוצה לצעוק
נשבר לי
אבל בעצם
נגמר לי
האמת
בסוף הכל
פוטנציאלי.
[ זה שיר שגם הלחנתי וכשזה עם הלחן, זה יותר חזק...]
[ליצירה]
שמעתי משפט:
" חברו הטוב ביותר של הכותב הוא פח הזבל ".
אני לא כל כך מסכימה כי אם אין טעויות אז אין מאיפה ללמוד. אנחנו צריכים לשמור את החומרים הפחות טובים שלנו כדי ללמוד מהם. כמו כן, כמו שאמרו קודמיי, תמיד אפשר לתקן יצירה, אם היא בזבל קצת קשה לתקן אותה...
ואני רוצה להביא משפט משלי :
" חברתו הטובה ביותר של הכותב היא המגירה ".
לא חייבים לפרסם כל דבר, אבל בכל זאת כדאי לשמור אותו...
[ליצירה]
אני חושבת שמה שציינת לא מאפיין יהודי שנמצא כעת באיטליה למשל.
זה מאפיינים של אדם החי במדינת ישראל...
בכל מקרה, יפה מאוד התפיסה הזו של כל הניואנסים הקטנים של חיינו...
[ליצירה]
ניסיתי לחשוב על דימוי מספיק חזק כדי שיביע את ההתפעמות שלי מהדרך שבה אתה מצליח לתפוס את המחשבות האלו, את הרגעים האלו, את המציאות הזו ולהפוך אותה לכדי רצף קסום של מילים.
לא הצלחתי.
תגובות