אנו כובלים עצמנו כאן,
כדי להיפתח,
עם קשר קול תפילה,
שמעולם לא נח.
אך בכבילת חורבן,
דומה שקצת נשכח,
כי מקומנו שם,
בעֵבֶר המוזנח.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- באמת, אין לי מה גאה להיות במוצאי. ולו היה מגרמניה, מספרד, מהולנד, ממרוקו, מאוסטרליה או מהפיליפינים, אין לי מה להיות גאה בו. כן, הוא מעשיר את חיי במאכלים, במוזיקות אולי, באספקטים מסויימים מאוד בתרבות שאני נחשף אליה. אבל הוא לא חלק מהזהות שלי, אני לא רוצה להמשיך את זה. כולם קיבלו את התורה בסיני, ושל כולם היא המדינה, והארץ. מין סגירת מגעל שכזו. רן, יהודי ישראלי. (כתבתי על זה קטע שיכול להבהיר את זה יותר טוב - תקווה לעיגול הנושן) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, הדימויים כאן ממש יפים זה שיר ממש יפה, איך העברת את הכל לדימוי של בית. עם הקירות וזה. לדעתי, בפורום זה לא ככה כי הכל הולך אחרת (דעות ואח"כ אנשים, ומטרת הפורום שבו אני משתתף הוא לא היכרות אלא הפריה הדדית בדעות שונות והתקדמות אישית וקבוצתית) טוב, זה פשוט יפה. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] --- ידעתי שקראתי את זה פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה אבל השורה האחרונה קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] היי, זה יפה... אפשר להעביר על הדבר הזה תוכנית. "כשהנשמה מאירה...." כתבתי על זה הרבה להרבה אנשים. שמחה עוזרת להביא את הטוב ולהבין, או לקבל, את הרע. (רק חבל שאחד המסרים היה להיותפסיבי ולא לנסות לשנות) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאי, לא הבנתי את התהייה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוב, אבל לפחות ההומור של פעם הוא לא ההומור של היום... מה בדיוק הבנת מהשיר? [ליצירה]
- [ליצירה] --- על סוף של איזה ספר? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הו, תיארתי לעצמי. גם אני לא אהבתי את הסוף. שי, אתה אורח בורח זורח מורח פורח צורח קורח? ושוב קראתי את זה. זה מעורר קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הבה, נעצור הטירוף! במקום רובים - חרמשי - קציר נאחוזה! ילדים, בואו נאחוזה חרמשי קציר. למה אתה עוסק בחקלאות? מה הקטע? [ליצירה]
