צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
את היצירה הזו הכרתי לראשונה בקטעי ציטוטים בספר ילדות מקסים שנקרא היה "אילן גדל בברוקלין" על חיי מהגרים אירים בניו יורק בחצי הראשון של המאה העשרים (גם סרט עשו ממנו) ומולי מאלון כיככבה באותו סיפור בו האב היפה ג'וני, שאהב את הטיפה המרה, נהג לשיר את היצירה הזו. וגם באנגלית יצא ששמעתי אותה וכעת גיליתי אותה אצל אביבסתיו. שתרגם היטב ורק חבל שלא ניתן תרגום זה לשיר [בעיברית] לפי המנגינה שאני מכירה.
.
[ליצירה]
אם הבנתי את מה שאתה כותב (אם הבנתי...) הייתי מוסיפה שכתוב שבמקום שבעלי תשובה עומדים דתיים רגילים לא עומדים. וזה לעניין האנשים הספונים כפי שתיארת אותם. כשאני הולכת ברחוב ואם מגיח מולי שומר מצוות לבוש במדים השחורים וכולי והוא מייד מסובב ראשו לעבר השני ואולי עושה טפו טפו, (נגד השטן? נגד היצר ? נגד עין הרע?) אז עם מה הוא מתמודד. תורת ישראל שאצל הדתיים היא כל כך קשה ודורשת - מה היא שווה אם אין בה התמודדות עם היצר וחיים בעולם הזה שאומרים "ברא כדי להיטיב, ברא כדי להינות?"
[ליצירה]
שלום לך ארז ליטמן. מזמן לא קראתי את שיריך היפים והרומנטיים.
במיוחד אהבתי את השורות:
לֹא אֲדַמְיֵין דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת
וְאֶגַּשׁ לִפְתּוֹחַ לְמַרְאֶה הַחֲשֵׁכָה