לעטרת ציון
"ועכשיו ברצינות"
היא מצהירה.
אני מרצין פנים
ומתמקד
נותן לשקט לעשות את שלו.
את אומרת שזה מוזר.
שזו פעם ראשונה
קר
לא מוכר.
את החיוך מהצד השני
לוּ יכולת לראות.
[ליצירה]
מסר, יש לי מספר בעיות עם השיר הזה:
1. "את עומדת מרחוק ומביטה בי" ואחר כך אתה כותב "ואינני יודע לאן את מביטה"
2.אתה לא חושב אבל מצד שני אתה מנחש. האם זה לא סוג של חשיבה?
3.מהכותרת מצפים למשהו אחר לגמרי. לא? השיר קר ומאוד מחושב.
שלך..
[ליצירה]
הסבר או כיוון חשיבה? זה די ברור לא?
אנחנו וכל הישויות שלנו. כל כך שונים אך מחוברים.
4 בגוף אחד, אחד שמתפצל לשלושה, זה אני זה הוא זו היא זו אני. מה יכול להיות יותר ברור מזה?
[ליצירה]
שכבה שניה, מעיני, שכבה שניה ושלישית ואם לא עוזר- גרדי חזק חזק הכל, שפשפי עד שתגיעי לבשר ואז, כשתגיעי לשלד התחילי מחדש. בעצם, אולי כבר מאוחר מידי? אף פעם לא מאוחר מידי.
תגובות