אז כתבתי לָך את היפה בשיריי
וכשנלחץ הלחצן
כבר היה מאוחר.
כך
בצהרי יום חמסין
ערב חורבן הבית-
נחרב לו ביתי שלי.
(כואב).
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] VHMHRV AUPRV/ MUO NUGHK/ ובעברית: היצירה שופרה. צום מועיל.. [ליצירה]
- [ליצירה] ביי, זה קרה גם לי. לא היום אבל זה ממש ממש מעצבן. שיר יפה.מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי לומר "היי" זה קרה גם לי וכו'. לא משנה. [ליצירה]
- [ליצירה] השארת אותי / אותנו ? במתח [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה... עכשיו רק מעניין אותי לראות מהו "היפה בשירי",כי גם זה מאוד מוצלח [ליצירה]
- [ליצירה] אי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כואב. כמו הצמחים שמרגישים את רגשות האדם ונובלים להם, כך גם הבית שחשבנו שנבנה, כל אחד ואחת באשר היא\ הוא- נחרב דווקא בימים קשים א-לו לעמ"י [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אכן כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] מחורבות ביתך עליתי שחורה מאבק ופיח לחישת האש גילתה זהותי על זכוכית חלון שבורה בליבי קיוויתי שאוכל לשמור על זהות בדויה אך הכתובת על הקיר גילתה זהות כפולה [ליצירה]
- [ליצירה] ze בכלל לא נראה שהוא פורט על האקורדים [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] מי יקבע אותה? מסכים עם ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. הבנתי. בקריאה שניה, הכל נמצא במקום. אהבתי במיוחד את המילילם המחוברות. [ליצירה]
- [ליצירה] בהתעטף עלייך עצבות הרשי לי להכנס אל היכלות ליבך להשפיע מילותיי לרומם רוחך. מה מתחולל בקרבך? רכבות רצות מחשבות טועות המיית היום בראשך הולמת התעודדי, מחמדתי קִרבי אלי (אחממך) הניחי ראשך (תוסר דאגה) אשלח יד עדינה ואקלף כל צער אאבק את עצבותך הרשי לי, הרשי לפתוח צוהר להאיר נפשך הפצועה ברסיסי שמחה זכים ומתוקים [ליצירה]
- [ליצירה] הסוגריים הוסרו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. ועוד הרבה דברים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] והכדורים? לא עוזרים. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר: הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)". יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר. מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה. ועכשיו? [ליצירה]
תגובות