[ליצירה]
כמה טוב
שלא השארת אותנו עם שיר יחיד.
אני רק יכול להתחיל לדמיין אילו ייסורים מביאים לכתיבת כזה שיר.
כמה נוח לאותם שמשכילים להסתתר בתוך אותם דפים (ואכן אלפים הם, למי יש פנאי להרהורי כפירה).
כמו נוחה המילה "אש" על הטיותיה בהקשרנו זה...
חזק ואמץ.
[ליצירה]
הממממ..
אם זה לא היה קצת מצחיק - כל ההתכתשות הזאת - אז זה היה לגמרי עצוב... מה יש לכם אנשים ?!
בכל מקרה - לגבי היצירה - בסך הכל די אהבתי, אבל ממש לקראת הסוף התחלתי להרגיש שאם בזה זה יגמר אז כאילו לא הייתה סיבה ממשית לכל הציניות, כך שהיא נשארת ציניות לשם הציניות.... לשם ההתרסה... לא יודע, אולי זו הבעיה שלי עם סיפורים קצרים בכלל...
[ליצירה]
נורא
מחשבה נוראית, אבל חזקה. קראתי את זה בצהריים וחזרתי עכשיו כי זה ליווה אותי מאז...
אף פעם לא חשבתי על זה... אבל זה כנראה מאד נכון...
קצת מזכיר את הרעיון של "עצוב למות באמצע התמוז".
כה לחי.
[ליצירה]
מקסים
כל כך יפה, שזה מזכיר לי כמה כיף כשיש את הדברים הקטנים האלה, וכמה עצוב לי עכשיו.
(רק הפריע לי שעל דברים ממין נקבה כתבת "הם", כמו "הם כואבות", תיקון קטן וזה יהיה מושלם).
[ליצירה]
השאלה היא
מה זה "לא נכון" ?
זה שיר...
לא עבודה לאוניברסיטה....
שלמה בספרים שחיבר לפי הטענה קודד לנצח נצחים הלך רוח, השקפה אידאולוגית, וזה לא פחות חשוב מלספר על הקרב בגלבוע...
[ליצירה]
אני מניח שזה ציני
ובין היתר נועד ללעוג לנתן זך ולפואטיקה שלו. לי אין בעיה עם זה :)
לא הבנתי מה זה המשפט שבהמלצה " ואותי כפתו בעוצם זעמם" וגו', ומה הקשר שלו לשיר. אשמח להסבר !
תגובות