ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודות תודות מאליפות! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. בעיקר את כפל המשמעות של "שורות על שורות"... ארז [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, מעולה אני יכול להמשיך עם סופרלטיבים. זה פשוט גדול. מעורר חיוך וצביטה בעת ובעונה אחת. מה יהיה עם כל ה"מתנדנדים" ? ש"מזדיינים עם בנים אבל אוהבים בנות"... כמה עצוב... כמה פתטי... חזק ואמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רע לדעתי אנשים פה מחמירים מדי ולא מבינים את החוויה שבכתיבה מתוך מוח אחר, מעוות ככל שיהיה.אני אפילו הייתי מעביר את ה"הצטדקות" וההסברים לסוף היצירה, כי כשזה בהתחלה זה הורס את חווית הקריאה ומבינים שזו הסתכלות חיצונית. זה מרתק לקרוא לדעתי על אהבה חולנית (אמר כבר חכם ממני "עזה כמוות אהבה, קשה כשאוֹל קנאה"). ועוד הערה קטנונית אחת, הייתי מנסח "חור בקוטר 9 מ"מ" ולא "בגודל"... שלום וביי. (אגב, אני מת על סנופקין...) [ליצירה]
- [ליצירה] ואו ואו ואו ועוד פעם ואו האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ? בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי, בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר. מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף... :))) מזל שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה אבל לי עלה דווקא ציטוט משיר אחר של דליה רביקוביץ': "אפילו סלעים נשברים, אני אומרת לך". [ליצירה]
- [ליצירה] עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת). ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים המיוחד הסוף המרגש עד צמרמורת: ב"לכל איש יש שם" היא לא הזכירה את השירים, וחתמה בכך שהמוות נותן שם, ואילו אתה בוחר לומר עליה, למרות ההקשר של מותה, ששמה ניתן לה על ידי שיריה. נפלא. ובכלל, רשימה מאד יפה ומקיפה, שגרמה לי לגשת למדף אל ספר שירי זלדה שמעולם לא עיינתי בו ביתר עיון, ולקרוא בו רבות. אכן איכויות רבות גלומות בו. כה לחי. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל כך מופרך לאה גולדברג כבר כתבה: "ורק לערב צבע של תפוז"... :) אני מאמין ששי מודע לזה. שיר ייצרי. אני אוהב שירים ייצריים. [ליצירה]
- [ליצירה] הצצה אקסקלוסיבית לרגעי המשבר של הוגה הצורה ? בקיצור, בא לך להקיא כבר מהיפרגלוקוזה שהשירים שלנו גורמים לך... אין מה לעשות - זה משקל השליחות. אהבתי :) [ליצירה]
תגובות