הזחלים היו לפרפרים
ועפו עם הרוח רחוק
מחייכים
כי לא פגשו אהבה
אלף פעמונים
של זכוכית, זהב ושחוק
בוכים
על שושנה שנבלה לבדה.
טַל .
-
הלכתי לעיבוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יכול להיות בסיס לסיפור טוב, אבל יש משהו לא אמין ולא משכנע בדמויות. אין תחושה של משהו אמיתי בין מנחם לנועה, הם יותר מדברים בסיסמאות, כמו "הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו וזה מה שחשוב" - אבל הם לא מצליחים להעביר את התחושה שהם מכירים זה את זה מעבר לפגישה מקרית ברחוב. אני חושב שאם תאריך את הסיפור ותתן יותר פרטים תיווצר יותר הזדהות עם הגיבורים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להודות בכל הכנות, שאני חולק על דעתך ואולי לכן אני רואה חסרונות כה רבים בשיר. אבל אנסה להיות אוביקטיבי: שתי שורות ברצף מסתיימות באותה המילה - זו לא בדיוק חריזה. כמעט בכל הבתים יש בעיית משקל בולטת. (אני יודע שהיא בולטת כיון שאני הבחנתי בה, ואני ממש לא מהמבינים..) הסיום מטופש, לא רלוונטי, ומשנה את כל משמעות השיר: משיר הלל לגיבורך - לשיר לעג לאדם שאפילו אינו ראוי לו, דבר שודאי לי שלא התכוונת אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד הסוף הוא הפואנטה.. תנסו לקרוא את זה ככה: לא ידעתי אם תאהב את המילים המקצב, הסגנון, עם או בלי חרוזים, הוא קצת תינוקי , רדוד, מטופש (הפסקה. ) מחר אשיר לך שיר חדש (בקונוטציה מקראית לתהילים,"א-לקים,שיר חדש אשירה לך" - רק בווריאציה ילדותית משהו, שתואמת את האווריה של השיר.חוצמזה שיר חדש, אם אני מבין נכון, הוא מושג הקשור בגאולה. ר' נחמן אומר שבאחרית הימים יתעורר "...שיר חדש בעולם, שיר של נפלאות") בקיצור, איך שאני מבין את השיר, הוא מודה בחוסר המושלמות שלו, אבל מבקש מהקב"ה שיקבל אותו בכל זאת, ובעז"ה נזכה בקרוב לשיר שיר חדש - שיר ציון. ואת זה אהבתי מאד. בגלל שהשיר בעצם לא נועד להיות יפה מבחינה ספרותית, קשה לי להעביר ביקורת. אבל הילדותיות שנמשכת לאורך השיר היתה טיפה מוגזמת בשבילי, והבית הראשון כמעט גרם לי לוותר על קריאת כל השאר. אבל הבתים האחרים מצליחים לשמור על חינניות למרות העמדת הפנים של חוסר יכולת להתבטא כראוי, והסוף בעיני מרשים מאד. כל הכבוד!! (וואו, זה יצא ארוך. אבל השקעתי..) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] רק דבר אחד.. א"א לגלות דברים כמו "בעיות בקצב גדילה והתפתחות", או אוטיזם,- מייד כשהילד נולד. אין עדיין גדילה והתפתחות, אז בטח שלא קצב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מת על האנשים האלה שעושים בלי סוף השוואות לשואה, וברגע שהשוואה כזו מגיעה מהצד השני של המפה הפוליטית\חברתית וכו' הם מתקוממים. תשתוק וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] מביע בזאת את רחמי לכל המחבלים האומללים שכתוצאה ממשטר עריץ ופשיסטי נשקפת להם סכנת נכות ברגל, כשפשעם היחיד הוא שניסו לרצוח אותי ואותך. ברור - לפי הדין והצדק צריך להוביל אותם על שטיח אדום, ולא למעצר אלא לקבל פרס נובל לשלום. אה, עשו את זה כבר, לפחות לרוצח אחד. ואיך בדיוק חוצצים קוים אדומים? אני מת לדעת איך לעשות את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה חמוד! איך צובעים בפוטושופ בצורה כזו? [ליצירה]
- [ליצירה] לא חוזרים על בדיחה פעמיים, בטח לא 300 פעם. זה פשוט כבר לא מצחיק, אתה יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בוער באש, אבל אפשר לראות את הזעקה שבו. אוהב תמונות של עצים - במיוחד כשהן טובות. זה די קשה להעביר בצילום את התחושה שבעץ, ועשית את זה מצוין ! [ליצירה]
תגובות