רציתי לדעת
שהכל לטובה.
כך אמרו פעם
הזקנים,
אלה שעוד האמינו
שהכל לטובה.
כן, היו כאלה..
מוזרים.
זקנים
מאמינים.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, והביצוע טוב. [הערה קטנונית אחת: צ"ל א ל ה שעוד האמינו, לא אלו. זכר=אלה, נקבה=אלו [ליצירה]
- [ליצירה] "עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא') [ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים] [ליצירה]
- [ליצירה] שיואו.. מגניב. [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת עליך! יש דברים שקשה להשתחרר מהם. הכאב הוא בלתי נשלט. לא קל להתנתק ממקרים כואבים, ואני בטוחה שהאדמה רוצה שנרבה בדיבורים אודותיה, פן תדעך וחלילה תשכח. ופיות הצעירות - מדוע שנסתום? הן עבר עליהן הקשה שבמשברים, ולקרוא לארץ אהובה, מרפא השברים. אז די לך, חבר יקר, ותן לנו לכאוב - עד מחר. (ואולי גם הרבה אחרי). [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח שלא לב. אבל - - - עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה. ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה. שיר מקסים! כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] יורם, אני מצטרפת... [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, אנחנו דוקא השתדלנו לומר "אין מחסום לכיסופים". תמי, הרב קמינצקי אומר שאנחנו "משוב"חים", לא שב"חים... חבר'ה, לא להתייאש, אמנם יש חורבן, ויש כאב, אבל בכח האמונה ועם הרבה סיעתא דשמיא כבר נחזור!!! [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את כל התגובות. לא חושבת שהן בכלל שייכות לכאן. השיר הזה הוא פשוט. יפה. נוגע. כואב. כתוב טוב מאוד, ומעביר את הרגש אל כולם. בשורות טובות! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה אני אמורה להרגיש עכשיו, אחרי שקראתי. אין ספק שהקטע לא ממש ברור, ולא הבנתי בדיוק איך כל משפט מצטרף לקודמו, ומאוד לא אהבתי "אביו של הנ"ל" - המשפט הזה לא מתאים לשפה של הקטע. בכל מקרה, הרגשתי משהו מיוחד שקראתי. אהבתי מבלי להבין, והתרגשתי, אז תודה על ההזדמנות. באופן כללי כתיבתך יפה ונוחה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה וזורמת, ועם זאת - כואבת. יש לנו אהבה והיא עוד תנצח. השאלה היא מתי צריך להשתמש בה, ומתי, למרות סלידתך מהמילה הזו, מתי נאבקים באמת. בשורות טובות. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה יפסק כשאתה תתפוס עצמך בידיים ותפסיק להתעסק בהבלים? אולי?... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, זה יפהפה. אהבתי את הכותרת! ובכלל, הרעיון שאנחנו פתאום קולטים שאנחנו כבר שונים ממה שהיינו בילדות - חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אחרת, ברור ש"לא תעזי להתאהב", זה בשי, ועל זה כל כאבי. יש אנשים שלא מסוגלים לקלוט ש"לצד השני" יש רגשות גם כן.. [ליצירה]
תגובות