"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
תנסה פעם ללכת על זכוכיות ותבין מה זו אותה זהירות.
כנ"ל לגבי הליכה על קוצים כאלה חזקים שחודרים לך לרגל.
בחיי שזה כואב, וצריך ללכת בזהירות (לא שזה עוזר...)
[ליצירה]
[ליצירה]
אוקי הדס.
אני איתך.
אבל זה כבר לא שייך לשירה של יעלי.
[ליצירה]
[ליצירה]
אביב, שתי נקודות.
הלוואי ששירתך לא תדעך.
תקרא שירתך בקולי קולות!
[ליצירה]
הלך, רעיון יפהפה.
האמת, שמעתי את רחש הגלים כשקראתי.
[ליצירה]
[ליצירה]
כבר קראתי בזמנו, כשפורסם. ועכשיו, בזכות ההפניה של אביב וסתיו, אני קוראת שוב, ושוב נהנית, ונדהמת מיכולות הכתיבה שלך.
פשוט נפלא.
(תודה לאביב וסתיו על התזכורת הברוכה.)
תגובות