Pure
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הםם.. זה אומנם נותן תחושה טוהר , אבל רק בגלל הייצוג הקלישאי שלו (זה שלמישהו יש כנפיים לבנות זה לא אומר שהוא לא יוצא בלילות לדרוס חתולים למשל...). דווקא ביצירה שלך Kid & Kitty תפסת תמונה הרבה יוחר מוצלחת, לדעתי, של טוהר. כל זה, כמובן , לא פוגם בציור שהוא לכשעצמו די מוצלח ומעניין. יומטוב , שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהתחלתי מהפרצוף, ובהתאם למה שראיתי שם התאמתי את כל השאר... אבל צודקים, יש בזה מן הקלישאה... תודה על ההארה&הערה. מי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי .זה פשוט מעולה רק תזהרי את קרובה לשלמות מכאן יש רק לאן לרדת [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. הגדרה טובה, אלרואי. הציור עצמו באמת מושלם. אומנם, אני חושב שאם תתני קצת עומק יותר בכותרות זה יהיה הרבה יותר מוערך. חוץ מזה, הכל נהדר. את פשוט מדהימה... תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] שם בדוי, רביעית, קלעתם בול! שם בדוי בתיאור, רביעית בגורם לציור : ) זכיתם בסוף שבוע זוגי באי שבחלון..... תודה על כל ההארות\הערות! נ.ב.: מסכימה עם עיניין הכתף. [ליצירה]
- [ליצירה] שליטה מדהימה על הגוונים השונים של הכחול - בעקבות משחק האור&צל. הזוית ממש נחמדה, משום מה תמיד מציירים דולפינים בפרופיל, אבל אני חייבת לציין שהצד השמאלי קצת הזכיר לי דמות מהסרט "הנוסע השמיני"... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך... היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות... (הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור? [ליצירה]
- [ליצירה] ישר ככה... זה כל האתגר... : ) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק. דווקא אוהבת ציניות. אבל לא מצאתי את הסוף, זה היה נראה לי כאילו השיחה שלהם נקטעה באמצע. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי!! איך זה שלא הגיבו יותר? מבנה יפה כ"כ, התחלה וסיום בתפוזים, ובאמצע כל מה שהתקלקל בדרך... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשה מוכרת ישר לאהודות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!!! זה כ"כ מלא באור! בעצם, זה יותר מושך אותי לכיוון השתקפויות זהב... ירושלים... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים. תודה. [ליצירה]
תגובות