ולא נַשַקְתָּ.
כי אין לערבב מין
בשאינו.
(מיוחד) במינו.
טיפטוף פְּנִים
עלול היה להמיס
דֶבֶק חיצון עטוּי.
ולמי האומץ?
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אבל גם את התחמקת ממבט באותה מידה?.. בכולופן, מזדהה מאוד עם התחושה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה וזורם ("אני חושב שכשמוזה בורחת לי, אני בטח נושם ממש הרבה מילים") אבל הסיום.. כאילו לא קשור להתחלה, כאילו נכתב בזמן אחר, בהלך רוח שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] יאאוץ'. [ליצירה]
- [ליצירה] "חש את רקמות הדעת"- זו תחושת חורף מובהקת. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק וקולע.אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נעים :-) (ומצטערת שקראתי את כל התגובות למעלה) [ליצירה]
- [ליצירה] מודה אני לפניך. .. ("אני" כמיכלול רגשות, תכונות ורצונות, ניצבת "לפניך"- כשליחה שלך, אלוקים. כאשר שליחותי עומדת מול עיניי. כך לפי עולת ראי"ה ומומלץ לקרוא שם..). רגיש ומעורר קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית. ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שינוי מבורך בין "חיוך עצוב" לסיפור הזה! פחות קיטש, יותר מהורהר, קצת מעורפל (לחיוב) בהתחלה, וגם הנושא חזק יותר ולא סתם תסריט הוליוודי. תמשיך..תמשיך.. [ליצירה]
- [ליצירה] <מחוייכת> חשבת על זה פעם שכל המילים החיוביות הן פשוטות? "נהדר, נפלא, משמח". ולא בכדי. [ליצירה]
תגובות