[ליצירה]
אוי ואבוי! מצמרר. כתוב ברגישות, ומחשבה, ועומק בלב... בתחילה לא הבנתי על מה מדובר, אך נדמה לי שבקטע של הצמה קלטתי (כי קראתי בספר אחד על הצמה הבלונדינית הילדותית והקטנה שנחה בין הררי השער שם). הסוף הזה - אני מנסה לא להתעמק יותר מדי כדי לא לבכות. נורא, כתוב אמתי ומטלטל.
יש לי שתי הערות:
*הפריע לי שלפעמים יש קטיעה של שורה בין מלים שממש צריכות להיות רצופות זו אחרי זו (הדבר מפריע לי בכל מיני שירים, אני חושבת שזו מין אופנה בדורנו). למה 'אנטר' בין "אתה" ל"תראה", למשל? ובין "נסיכונת עם" ל"צמה"? (זה אולי מעט מובן יותר, כשמתיחסים להמשך.) פעם אחת בסדר, פעם שניה - נסבל, אבל איני מסכימה עם האופנה הזו שמוצאת מקום בהמוני שירים.
*נראה לי שטיפה חבל שכתוב בסוף "בעקבות תאי הגזים". זה כאילו מסביר שוב משהו שהיה אמור להיות מובן.
בכל אופן - תודה.
[ליצירה]
רעיון חביב. משל למשהו? אם כן - וזה ייתן רובד מענין לשיר - כדאי להבהיר. אהבתי את "משתעשע בכל נגיעה בגופי". יש שורות שאינן מספיק שיריות לדעתי, וגם לא זקוקות ל"אנטר" בכל פעם.
[ליצירה]
יפה מאד ואמיתי.
נדמה לי שכל יוצר יוכל להזדהות עם זה.
מאחלת שהמעין יפתח... (למרות שכמו שאמרה רביעית - הוא כבר נפתח!)
הערה קטנטונת: אחרי המלה "להסביר" הייתי שמה שלש נקודות ו-enter, כדי להדגיש את המלה "להקל". מה דעתך?
בהצלחה. מחכים לעוד יצירות שלך!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות