אילו יכולתי לעשות לך copy/paste
זה היה יכול להיות פשוט נפלא.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד לראות תהליכים של התבגרות והתמודדות שעוברים עליך, דרך היצירות. ובמקביל שלא איבדת את הילד הישן והדי נודניק שמנפנף ביכולותיו הבלתי ניתנות לערעור לשנון שנינויות בסוגריים מרובעים. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי חשבתי לכתוב את זה "במשפט אחד", אבל כשראיתי את השיר הזה שלך, ראיתי שזה כל כך מתחבר ודווקא מתאים יותר כתגובה, בהפוך על הפוך: כשיש לי יסורי מצפון על כל השירים שלא הספקתי לכתוב ועל הסיפורים שאפילו עוד לא התחלתי, אני נזכרת להתנחם בכך, שאני לפחות בינתיים, חיה אותם. when i'm 64 אני רק מקווה שתהיה לי היכולת לזכור ולפרק את החוויות שצברתי לכדי מילים. ומצד שני הן בטח לא יהיו רלוונטיות אז. ועכשיו הן כן? אתמהה. זה אולי שווה דיון בפורום יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות ליצירה זו ול"כיסויים" של מיגה שנשלתה מן האוב בעקבותיה, הריני להמליץ לכם על יצירה נוספת המבטאת רעיונות דומים, או לפחות מבוססת על תחושות ראשוניות דומות. היא לוקחת זאת לכיוונים קצת נוירוטיים ואולי אף לסבו-אירוטיים בפרשנות. אמנם שום דבר שהגרעין הקשה של אנשי צורה לא יוכל לשאת, ובכל זאת, שלא תגידו שלא אמרתי קודם. ועוד גילוי נאות למגיבה יש קשר אישי עם הכותבת. שם הסיפור הוא: מירוניבה של שהרה בלאו. תמצאו אותו ב- bananot.co.il [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה 2 טוב, התגובה הראשונה שלי היתה מהבטן. התגובה השנייה תהיה קצת יותר שקולה, (כבר לא היה זמן לכתוב אותה כי נכנסה שבת). עכשיו לאור התגובות לתגובות זה גם ממש מתבקש. אז כן, אני דוגלת בחופש הביטוי, (גם לאידיוטים שממלאים תגובות בפורומים ב-YNET בסגנון "כל הסמולנים לכו ת..." אין ברירה, הרי במקום אחר אף אחד לא יתן להם להתבטא וזו כאמור זכות יסוד). משום כך חשבתי אולי להפנות את ההערה ליוצרת שתגביל את הקריאה "לגילאי 18 ומעלה בלבד" או "לא מיועד לאולפניסטיות עם לב חלש וראש כחול". ועוד הערה, אם כבר אווירה אינטימית - תשאירי את זה כמו שזה (כלומר בלי התנצלויות של כן מיני, לא מיני, או סליחה שנולדתי) כל אחד יעשה את הפרשנות שלו מעולם המושגים המפותח והעשיר (או לא, לצורך העניין) שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] עאלק חסמב"ה מוסינזון לפחות דאג לאיזה ייצוג הולם לעדות המזרח ולאנשים בעלי סטייה ממודל היופי הצברי (בעברית לא קורקטית פוליטית ,קוראים להם מנשה התימני ואהוד השמן) אבל אתה, בלי בושה, אצלך בין כל הישרואלים ואברומים אין סעדיה אחד לרפואה (אפילו לא קובי רפואה, ע"ע ההרכב הלוזוני לעונת 2003-4) האמת היא שזה לא אצלך, אתה בסך הכל מתאר מצב, אמיתי למדי של כל יושבי הגבעות האולטרא ווזווזיים (אפילו לפועל הזר שלהם ג'ימי יש שם עם ניחוח של חוזר בתשובה מקראון הייטס) חרד"לבה חרד"לבה חרד"לבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלה הם חיינו השיר הזה, ובכלל השירים ששלך הם כמו להציץ לסלון של בית, כל בית בתל אביב או בפרבריה. אלה הם חיינו [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי שיר כזה שהולך בעקבות הכוכב [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ותודה לעורכת שהביאה אותי עד הלום [ליצירה]
- [ליצירה] היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות) וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו. [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר שטרן יש כאלה שנולדים עם נפש של משורר. הם לא צריכים להתאמץ כדי לגעת, הם משחקים עם המילים בפשטות והנה - שיר. [ליצירה]
