שומע את קולך
מתגלגל
מהדהד
על הרים וגאיות
מוּשר
בפי ציפורים וחיות
צומח
בפרחים ואילנות
ביניהם יושב
מאזין
מביט
קורא אליך
בקול גדול
נכסף
כמה.
אשרי שומעי קולך
באור פניך יהלכון
י"ח-אור לי"ט שבט ה'תשס"ב
[ליצירה]
מה?
אוי, אני כזה מסכן.
צ'מעו, אני ממש קרבן להתעללויות של השיכור הזה!
הוא מקיא עלי, ומקיא ומקיא, שופך הכל.
מתי תתבגר ותלמד לשלוט על צרכיך?
באמת!
תנקה אחריך.
[ליצירה]
..
קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד..
חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם!
האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות.
ידידיה מוסר נשיכות.
[ליצירה]
בסדר,
אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר.
מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד.
אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך".
[ליצירה]
טוב,
קודם כל, תודה.
שלומי ב"ה טוב, והשאר, דומני, אין מקומו בתגובות..
מישי - רק רציתי לבדוק אם את באמת תעשי את הצפוי, מה שכמובן עשית..
סתם, לא.
ותודה, אגב.
[ליצירה]
אה..
כמעט כמו אצ"ג?? לא, אל תגזימי.. אל תעזי להמעיט בערכו של מורנו ורבנו עד כדי אמירה שאני כמעט כמוהו.
באמת, עכשיו כשאת אומרת, אני רואה את ההשפעות של אצ"ג. בעיקר נזכרתי ב"כפרקי נבואה בוערים בי ימותי בכל הגילויים" (טוב, וכמובן גם בקולו של הרב זאב סולטנוביץ'..). לא יודע כמה זה קשור, אבל זה עלה לי.
[ליצירה]
ובכן,
בעקבות שינוי כיוון המסתמן בעלילה, שונה שם הסיפור מ'את המאור הגדול' ל' את שני המאורות הגדולים'.
דווקא יהיה מעניין לשמוע מה אנשים חושבים על הסיבה לכך...
תגובות