[ליצירה]
יש ביצירה הזו משהו מעין פעולת בני עקיבא.. מטאפורה פשוטה ומסר בכפית. מצד שני, כנראה שאשקיע עכשיו כמה שניות למחשבה על הרעיון, אז אולי זה עובד. :-)
[ליצירה]
ראשית, חושבת שיש להשיב לכל אדם בצורה נאותה. שנית וקונקרטית , שלוש התקופות עולות בבירור מהשיר, העניין הוא לא בתוכן, אלא בעיצובו. החרוזים נדמים מאולצים (עטו-איתו) וחלק מהמילים מפריעות לזרימה ("נמרח"?!) . אני אישית גם לא מחבבת שימוש במושגים קלישאתיים ונפוצים ("יקרת לי מחיי" "אצעד אל השקיעה"), חושבת שמשורר צריך להמציא חדשים משלו. אבל זו רק אני :-)
[ליצירה]
קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן".
הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד.
[ליצירה]
אסף, מאכזב לדעת שהתאכזבת.. :-)
אשר לניקוד- כמו תמיד, שמחה להצעות לשינוי, אין לי ידע בתחום ומנקדת אינטואטיבית בלבד.
משחקי המילים- אשמח אם תוכל להרחיב, איפה עובר הגבול בין מהותי לשיר לבין "סתם קישוט"? לא לגמרי הבנתי את כוונתך
והתוכן... רק אומר כי השיר אינו פונה לבן אנוש. ודי לחכימא. (למרות שאיני רואה רע גם בשירים פשוטים).