בהתגשם, תקווָת – השלום,
השמש תפרָץ באורותיה
ותשטוף פני – ארצות,
בלהטה;
המרגוע והשלווה,
יישלך כשְפי – ימים,
על כחול – מרחבֶיה;
יונה צחורה,
תפרח,
בנסותה למנוע מחרמה*!
*מחרמה – צורה פיוטית – מליצית, של מלחמה, מלשון: חרם
[ליצירה]
אני לא נסחף
פשוט, כל פעם כאשר קם איזה אדם, שמנסה להנהיג איזה מאבק חשוב, אני מוכן לתת לא סיכוי ולו קטן ביותר. ואם קרה שהוא בסופו של דבר הוא איכזב, אז אין מה לעשות. בחיים שום דבר אינו חלק למשעי.
[ליצירה]
הבעיה, איננה בלבול
הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום.
[ליצירה]
לשמעון דימאר
לא אמרתי שהכל שם היה חיובי. היו גם רדיפות ופגיעה בחופש. אך כל אלה באו מתוך שגיאות ומתוך טימטום חלק מהמנהיגים שלא היו קומוניסטים, למרות שקראו לעצמם כך. הטרגדיה של המהפכה הסובייטית הייתה, שהיא לא התפשטה לעבר ארצות מפותחות, כגון: גרמניה, ארצות-הברית, שוודיה, צרפת, וכו'. ברית-המועצות, משום היותה מבודדת ומבודלת על ידי משטרים מערביים, נאלצה כל הזמן להתמודד ולהילחם על קיומה. זאת הייתה סיבה לכל השגיאות שהיו והביאו - הן לרדיפות מיותרות, והן לעליית מנהיגים כמו כרושיוב וברייז'נייב, שלמעשה שיתפות פעולה עם המערב להכפיש את שמו של המרקסיזם-לניניזם.
[ליצירה]
תגובה לעיל, עם תיקונים
כל עוד נמשך הכיבוש,
לא ייגמרו הפיגועים!
שרון,
הוא השער אל התופת,
בשם הגנה על החיים.
יוצא לתקוף,
כאשר את השלום,
יש לעשותה.
בונה גדרות,
כשיציאה מהשטחים,
היא התרופה היחידה.
גם הרוגי הפיגועים,
על מצפונו הטמא והפרוע.
יש להחליפו. נקודה!