רוצה לצאת למקום ציה,
רוצה ללכת למדבר.
רוצה לקבל מתנה,
רוצה (לא) לדעת דבר.
כמה לחול,
כמה לרוח;
כמה לעץ
ורוצה לנוח.
כמה לגבע,
לעין ולסוף;
כמה לטבע,
שואף לאין סוף.
הגמיעני מכדך
יהמיון גלי,
הרווה צמאוני
א-ל ח''י.
[ליצירה]
אהבת האדם
משתדל לכתוב זאת לשם שמים:מפריע לי שדווקא הציבור החרדי, שרואה עצמו כמחזיק דגל הדת, נגוע בנושא 'אהבת ישראל' ו'אהבת האדם' בכלל.
שהרי נאמר 'חביב אדם שנברא בצלם-חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם'. ואמר ר''ע: 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה' ואמר הלל:' מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך' וכן על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו...
ומי חרש אילם?!
[ליצירה]
שלום אמא שלום
תודה על תגובתך.
אכן, אין איזון בבית זה , המציין את מידת החסד,דהיינו אהבה ונתינה אין סופית....חונקת .
אין גם איזון בבית הימני המייצג את מידת הגבורה ובהקשר של השיר ביקורת עצמית עזה ושיפוטית.
חפשי את האיזון בבית האמצעי, מידת התפארת...
דודי
[ליצירה]
למשורר תקווה
תודה רבה לך.
עיינתי במאמר שציינת.
אכן מפעמת בי שאיפה,כמיהה זאת...מאוד...
אמנם , באופן גלוי לפחות , כוונתי הייתה אחרת, אם כי ניתן לפרש את השיר כפי שפירשת.
כל טוב לך , ויהי נעם ה' עליך...
דודי
[ליצירה]
ל ובין אור לחושך
אכן...
אך לא מכוונו של קורח, אלא באהבה רבה...
סבורני שכל בני האדם קדושים, ללא הבדל דת מין וגזע.
כולנו חלק ובתוך האלוקות וחביב אדם שנברא בצלם...
תגובות