[ליצירה]
אוי, כמה שכואב
עברה כבר שנה, לא יאומן...
הכאב אכן קהה, קשה לחוש כבר את אותן הרגשות שלא היו לפני-כן מעולם ולא תהיינה כאלו לעולם.
והכאב אילם...
עכשיו הכאב הופך לאבל ולזיכרון עמום, ואין ברירה אלא להמשיך ולחיות כאן בתוך הטירוף...
[ליצירה]
וואי.. איזה יופי..
ממש ממש ממש אהבתי!
ובאמת, ידוע, כזו היא אהבה
נשגבת, גבוהה ולא מובנה
והרי זאת כך נדע
אמת של אהבה
אהבה של אמת
שתכליתה חיבור מושלם
וחזרה להיות נפש אחת לגמרי, תאומה
"ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב')
תודה, יצחק
[ליצירה]
אהבתי את החיבור של לראשילראשך.
יפה על התעוזה להיות דוגרי.
אמנם גם אני עברתי במקומות דומים, ואולי בשל כך, אני מיצר על-כך ומבכה על כל נפש יהודית שתועה ואובדת, אך כל-עוד הלב חי ופועם, אני מאמין בך בכל אשר תלכי (כמובן באוקייטיביות).
תגובות