כל היום בין המסמכים, היתה נבורה. רשימות מספרים ורוב מלל בלי שיטה, במשקפיים נפולות, בישיבה. ידיה מחטטות, מעלעלות בהתמדה. כל היום למעט הפסקה. שלושים דקות במסעדה, אני לידה. אין דמיון, בלי שום השוואה, רוחה בשמים, גופה לצידה.
[ליצירה]
* (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם.
לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות.
[ליצירה]
אהבתי.
(יש לי 'סנטימנטים עמוקים' למילה חיכיון.)
הערות: הסיומת "בלבן" בשורה שמא יצאתי לחולל
בלבן לא הסתדרה לי מבחינת המקצב. נדמה לי שכדאי לסיים את השורה עם הברה פתוחה.
וגם הסיום קול דודי דופק, מיותר לטעמי.