[ליצירה]
זה ממש לא ככה...
אנחנו מודים על הכל... גם על הטובה וגם על הרעה...
אבל תמיד כשרע דבר ראשון שואלים למה ורק אז מתחילים לחפש את התשובות...
וגם את התשובות לא תמיד מוצאים...
[ליצירה]
זה העניין, כמו שאמרת השיר יכול להתאים להרבה אנשים.
בכוונה לא יעדתי אותו למישהו מסויים, למרות שהוא כן נכתב על מישהו מסויים, בגלל שהוא מתאים לי להרבה אנשים...
כנראה מאותה סיבה אני לא מוצאת לו שם ראוי...
תודה :)
[ליצירה]
וואוו
מצטערת על התגובה המאוחרת אבל רק עכשיו ראיתי את התגובות שלכם :)
אוקיי...
לא באתי ללעוג לשום דבר חו"ח, גם לא למדתי את הדברים לעומק בשביל להגיע למצב שאני לא מסכימה איתם וגם אם לא הייתי מסכימה לא הייתי לועגת.
ולשיר עצמו...
ממש קשה לי להסביר את עצמי אבל אני אנסה בכל זאת.
השיר מדבר על אישה שהתחתנה, היא ובעלה בנו בית, הבעל מת והיא המשיכה הלאה.
השיר הוא אירוני כי הבעל הוא בעצם זה שלוקח ומחליט כביכול אבל האישה היא זאת שנשארת וצריכה להמשיך הלאה.
אני מקווה שזה עזר להבין קצת ואם לא אז תגידו ואני אנסה להסביר את זה שוב :)
ותודה...
[ליצירה]
תודה :)
אמן, באמת שנזכה לראות בבניה ושאפילו ניקח בה חלק...
מצלול, האבנים השלמות לא אומרות כלום בשיר כי במציאות קשה לי לראות את החורבן דרכן, אבל גם הן חרבות.
הן החורבן הראשון, שקשה להתחבר אליו כי לא ממש היינו שם שזה קרה, אבל עדיין אנחנו מרגישים בחיסרון...
מקווה שזה קצת יותר ברור :)
[ליצירה]
:)
קצת מפריע לי שהמילה תודה חוזרת כל כך הרבה פעמים... ברור שהיא העיקר ומבינים את זה גם מהכותרת של השיר.
אולי תנסה להשאיר אותה רק בתחילת השיר ובסופו...
הרעיון בכלליות ממש יפה וזה באמת משהו שלפעמים אנחנו לא עושים מספיק... להודות...