[ליצירה]
יפה, פשוט מילים יפות.
אבל,
אין פה איזה סיום מלהיב, או עיצוב מחושב. כאילו השארת את השיר קצת לא גמור. ומהשיר לא מצטיירת איזו תמונה שלמה; הרבה מילים שאומרות אותו הדבר. האפשרויות, לטעמי, רבות מדי.
אך הכתיבה נהדרת.
[ליצירה]
מצוין.
בתוך עם שהתרגל לעצב ותלונות, ולהגדיר כל דבר כחוצפה.. מופיעה נערה מאושרת ומצפצפת על הציפיות מהנוער לרגע, מצפצפת על ההטפות- ומורדת בעצם אושרה.
ואף המספרת לא רואה את החרא והרחמים העצמיים בם שקועה המדינה, ומתייחסת לנערה בזלזול.. כאילו פושעת היא על היותה שמחה.
וזה מוכר. וזה עצוב. וזה מציאותי.
יום טוב.
[ליצירה]
יש כאן קונפליקט בין שניים. לדוברת נדמה שהם הפכים גמורים, היא נפגעת, היא מתכעסת ולכן היא שחור. והוא ההפך, לכאורה, ממנה, הוא שאנן, לבן.
קילוף שכבות במטרה להתקרב, אך מנסה להרחיק אותו ממנה כדי "למזער את הפגיעה". אך הוא פוגע, כי היא נפתחה, ורגישה, ולא לבנה- לא שאננה ומרחפת.
לא הבנתי את עניין המניה דיפרסיה. נדמה לי קצת מיותר, אבל אולי פשוט לא הבנתי. וכל הבית גם נראה לי לא חשוב, כי הכל אפשר להסיק מהשיר בלעדיו. חוץ מזה, מינימליסטיות בשירה היא חיובית, לדעתי.
[ליצירה]
אז בעצם ניסית לומר שהנוער המתנחל הוא נוער שפורק אגרסיות ומורד בדרך המסוימת הזו של אלימות ונזק. יכולת להביא את זה בצורה יותר סימפטית. כל המסביב זה שטויות וכל מיני סטיגמות לא משעשעות ולא יצירתיות. יופי שהן גם לא החזיקו עוזי ורכבו על גמל. עניין הצביעות המוזכר בשורה האחרונה הוא לא נכון בהקשר הזה, כי יש דעות רבות בקרב המתנחלים איך יש לנהוג- חלק טוענים שבאהבה וחלק אומרים שאהבה כבר לא תעזור וצריך לזעזע.
לסאטירה שכזו תמיד צריכה להיות אמרה, אך כאן היא לא מעורפלת, עמוסת סטיגמות קלישאתיות וכך מעייפת. היה פוטנציאל איפשהו.
[ליצירה]
נאמנות לאמת, וכתוצאה מכך- עצב..(?)
מוכר, וידוע (אישית, כן?)..
וגם אם היה ידוע קודם לכן- הנאמנות הזו חשובה, בעיניי, מהחיים עצמם.
השקט יגיע! העולם יתהפך ויתהפכו היוצרות והטוב והאושר ישכנו בלבבות הנאמנים והאמיתיים..
שכן אולי "צדיק ורע לו", אך לצדיקים מחכה, בסופו של דבר, עולם הבא.
יום טוב.
[ליצירה]
מצחיק!
בגלל שאלה 24 סוגים אז אין שורה מיותרת. אבל אם לא היית מציין את זה קודם, זה היה שיר משונה למדי.
חוצמזה, רציתי לציין שהשורה האחרונה מצחיקה בגלל שהיא תרגום מעברית; בריטי היה מרים גבה למשפט כזה. (:
חודש אדר שמח במיוחד.
[ליצירה]
או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי.
אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר..
[ליצירה]
שפה ועלילה זורמות. הרעיון מצא חן בעיניי, סיפורים על הבעה באמנות תמיד כוללים מקרה מזעזע וקשה כלשהו שעבר הגיבור. אך כאן הצלחת בכל זאת לשמור על עניין, ולא הורגשה בקושי נדושות. לא הכל ברור וזה משאיר פתח לקורא לחשוב, וזה יפה.
לילה טוב.