[ליצירה]
אוי ואבוי לנו ולנשמותינו
אם אני מסתכל על הדברים רחוק אני רואה פשע גדול וצביעות גדולה יותר
סך הכל מה כתוב במאמר
כל אדם - כביכול - הוא אגואיסט
כל אדם - כביכול - מחפש להיות מאושר
לא מצליח לו
אם רק תקבל את הקבלה כמשהו שיש לו הגיון שהוא לא הגיוני לנו אז תוכל להיות מאושר באמת.
כל מה שהבאת כאן הוא עיוות גמור של אנשי אמונה יהודים דתיים.
אתה עושה את האדם תכלית ומרכז הבריאה
ממש כמו שהנוצרים עושים את האדם תכלית ומרכז הבריאה ולכן האלוקים שלהם - ישו - מקריב את עצמו בשביל האדם.
לעומת זאת אברהם מקריב את בנו בשביל ה'.
ואלו שני גישות שונות לחלוטין
האחת אומרת האדם הוא התכלית
והשניה שה' הוא התכלית
מי צודק - אף אחד
כי לומר שמישהו צודק זה בעצם לומר שההגיון הוא התכלית או שהשכל הוא תכלית ואני לא פילוסוף
אני אישית הכרעתי
ה' הוא האלוקים.
אבל אל תשתמש במסיכת הדת היהודית להעביר רעיון שהוא מנוגד לה בתכלית.
אתה מקדש את האדם עושה אותו ה'
ואת ה' אתה הופך לכלי לספק את האדם וזה אתה
אבל אל תשתמש במוטיבים מהדת בשביל לתת לגיטימציה לדברים שלך
וחוץ מזה עצם זה שאתה מחפש לגיטמציה לדברים שלך מראה על חסר
אדם מאמין לא מחפש לגיטמציה בשביל לעשות אלא הוא קודם כל עושה.
הרבה אנשים עושים מהקבלה משהו שהיא לא בשביל הצרכים האישיים שלהם וזה חבל
[ליצירה]
טוב כשקראתי את זה פעם ראשונה הייתה בעיה - עכשיו כשקראתי זה נחמד, כתוב יפה, אבל סקסיסטי משהו
הגבר הוא צייד הבחורה נכנעת
צייד רודף אחר לחמו, חוק יומו, צרכיו הבסיסיים
סקס זה לא צורך בסיסי בכלל, פשוט העולם כל כך שטוף זימה שזה ניראה כאילו זה כל העולם, האמת הפוכה היא - מרעיבו משביעו.
נשים לעומת זאת טומנות את היצר הזה בגבר - בלי להאשים אותן, זה משחק פשוט משחק כוחות.
בפרפרזה מסונטת קרויצר - כמו שאמרו ליהודים לעסוק רק במסחר והיהודים השתמשו במסחר כדי לשלוט בעולם, כך אמרו לנשים, אתן תשמשנה כלי משחק מיני לשימוש הגברים, והנשים הפכו כלי זה כדי לשלוט בגברים... כל כך שבויים הם שבחירתם איננה אלא מדומה.
[ליצירה]
זה השיר מהיותר טובים שלך למרות שהשירים שלך לא כל כך משהו די חוזרים על עצמם המבנה שלהם חוזר על עצמם אין חידוש והם פשוטים מבחינת הכתיבה ולא עמוקים במיוחד אלא קובץ של משפטים יפים
[ליצירה]
איך את יכולה לומר כזה דבר אם הכל "תחת שליטה" מה טעם יש לחיים, אם כך הדבר כל זמננו פה של בני האדם הוא הבל. על זה קראי מדרש קהלת ודברי רמבם בספר הדעת.