השולחן ערוך אחרי הסעודה
כמו לפני צום
פירות וכלי כסף מפוזרים
וקבצים על גבי קבצים
אומרים לי
שעוד חלק מן החיים
מחכה לי שאקרא לו
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני שמח להשתתף ביצירת מופת זו תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כן... גם לי יש האנג-אובר חנוכה, מכל השמן והסופגניה. לו יכולתי להיות לה לאדון [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! פשוט גאוני! פשוט וגאוני! ההתמזגות של רוח היצירה עם הרגשת האבל על העבר לצד התקווה לעתיד מיטיבה יותר מכל לבטא את רגשותיו העמוקים של המחבר כלפי ההוייה בכללותה כמייצגת הקו הפוסט-מודרניסטי באומנות. יישר כוח! עלה והצלח! נקווה לראות עוד שירים מפרי עטך בתקווה שאיש לא יעמוד בדרכך! [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי היא שסימליות לא שווה הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון יפה [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... לא ידעתי שהחלומות יוצאים מהשיער, אבל אני מניח שגם שם הם קיימים... וכמובן- מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא ניסיתי להיות הומוריסטי. רק ישיר. איזו מחויבות? בקיצור: לא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה היתה כאן הוא פשוט לא הצליח לתפוס איך האל הגדול, בורא כל הכוחות כולם, מי שמייחסים אליו את כל התכונות הנאצלות מתחבר למחוות קטנות של בני אדם (מתוך הקטע) התפישה של אלוהים צריכה להיות מוחדרת עד לרמות הפרטים אחרת באמת אין הבדל בין טקס למשנהו. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי (ברוח הפסיקים) "הפסקה"? [ליצירה]
