השולחן ערוך אחרי הסעודה
כמו לפני צום
פירות וכלי כסף מפוזרים
וקבצים על גבי קבצים
אומרים לי
שעוד חלק מן החיים
מחכה לי שאקרא לו
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברוך מחיה המתים קוה אל ה'אוטובוס אתה עוד יכול לרוץ אליו אינך כה זקן, ילד נ. אל תטבע בין הזמנים [ליצירה]
- [ליצירה] אין זה קטע שלמדנו יחד, אלא למדנו יחד את השיר עצמו. בתקווה שכל שיר יהיה שיר שיצריך לימוד ולא גירוי רגשי פשוט, מבחינתי השיר הזה הוא מימוש אי-מימוש הפוטנציאל. תודה בכל מקרה על התגובה וגם על השירים שלך, תמיד כיף לנסות לקרוא אותם... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך דנדוש מי יתן וכל סלסולייך יעלו במעלות הגדולות של המילים כל טוב וקול כרוב [ליצירה]
- [ליצירה] ניק יפה. נראה לי שהקלקול דווקא קיים מתחת הזמן, כי מעל הזמן אפשר לכלוא שירים של רגע אחד. סגנון ישיר ופתוח. אהבתי. המשיכי כך... [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי היא שסימליות לא שווה הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] איך שהוא יצאתי אופטימי. אולי בגלל הלה. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד תשוב, ברווזון קטן וכולנו נשוב יחד איתך [ליצירה]
- [ליצירה] קול עצמותי יאמר נא (ובנוסף לכותר) גם אני גרור אחריך בתהיה: לא זמני הוא, רק שובב. סובב מכדי לגעת, גורר ולא קופץ. האם הקראת זאת בנשימה רעננה? הרבה אחוה ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] חן עגום (ומובן...) כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי. הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור. מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] המ-ממ אולי לא אבנה כאן דבר, כי אני מעדיף לרחף מעל המילים (כנראה הגיעו לי עד הנה), אבל כל כך זורם, כל כך כיף לשטוף מעל השיר הזה בלי לגעת בו, ובקצב הקליל שלו (והמעולה) קל מאוד לדלג עליו אבל זה לא קל. נקודת בונוס: *- "מידי פעמים". נפלא. משחקי מילים הם ללא הספק הדרך לזכות בלבי. [ליצירה]
