הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
גם על פניי זה העלה חיוך!!!!!!!! 8) 8) 8)
וזה פשוט דורש לצבוט לך בלחי ולומר שאתה מתוק!!!!!!! 8)
ו...מזל טוב!!!!!!!!!
תודה ...אני חושבת ששימחת רבים!!!!!!! B)
והנה סתם קטע יפה לכבודכם:
"ובמידה זו, שתתחברו יחד זה אל זה באהבה,
במידה זו, גם ה' אליכם יתחבר להיות אחד ממש."
(בעל האש קודש) מזל-טוב!!!!!!!!!!!!!!!!
[ליצירה]
זו גם אחת מדרכי העבודה בחינוך מיוחד.
לתת לילד פיסת קרקע= הרגשת ביטחון ויציבות על ידי כך שנותנים לו בהתחלה להיות באוטיזם שלו...ואף לעיתים מצטרפים אליו לשם כך...ואט אט הוא בונה את עולמו...ומבין שכאן זה עולם אחר.
יפה.
[ליצירה]
את צודקת כנרת יקרה ואהובה, זו תקופה קסומה..אך כל אחד מגיב לה אחרת...ישנם שמשתמשים בה לטובה, ישנם שמצטמצמים,משתתקים ונכנסים לדיכאון, ישנם לעומתם שעושים קצת רעש ובלגן...אך ישנם שמשתגעים ממנה... שעוברים גבולות שאין לעבור.ומה הסוף??? את זה לא אנחנו יודעים...אך מקווים שיהיה סוף טוב ועושים את המוטל עלינו לעשות..אם בתור הורים, אם בתור אחים..ואם בתור חברים..
תודה על התגובות
ומיליון ו-1 נשיקות 8-)
תגובות