ידיך ולבך היו לי
כרשת של ציידים,
כדור ששתיתי אתמול
הרדים כאבי.
שבויה ב"משחק הכבוד"
אי ויתור
ואי צדק
הפצע נפתח מחדש.
האבנים כבר הספיקו לשמוע
את הבכי
ואת הלחשושים,
נפלתי לתוך הרשת
ואין יכולה לצאת.
[ליצירה]
נדהמת
מאוד אהבתי, כתיבה מרגשת מאוד,
אני לא יודעת עד כמה הדברים הם אמיתיים/מציאותיים, דברים שקרו,
מה שכן לדעת את הבעיה ולהיות מודע לה זה חצי פתרון ,...
בכל אופן אהבתי.
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.