ידיך ולבך היו לי
כרשת של ציידים,
כדור ששתיתי אתמול
הרדים כאבי.
שבויה ב"משחק הכבוד"
אי ויתור
ואי צדק
הפצע נפתח מחדש.
האבנים כבר הספיקו לשמוע
את הבכי
ואת הלחשושים,
נפלתי לתוך הרשת
ואין יכולה לצאת.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן אכן שיר מקסים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כל פעם כשיוצא לי להיכנס לאתר וללחוץ על יצירה אקראית אני שמחה כי אז יוצא לי לקרוא שירים נפלאים שלא ידעתי על קיומם כמו זה למשל, שיר יפה וכל הכבוד שאתה מוציא את הכנות שלך גם אם זה בכתיבה....אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק מוזר מבלבל ומותיר בי שאלות... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] **** נפלא. אין הרבה מה להוסיף, השיר זורם וכמה שהוא כואב הוא קליל, זה בדיוק הסגנון שאני אוהבת. יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איה... זה פשוט נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] **** אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] לטעמי.... שיר מצויין!אהבתי ,מילים משכנעות. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! העברת בצורה מאוד יפה את הכאב הזה, את הייאוש, החוסר רצון, כוח, "לא רוצה להפסיר לעשן אפילו לא בשבילך" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך בלב סוחף.... לחיצה קטנטנה על "יצירה אקראית" הביאה אותי לקריאת טקסט זה. השאיר אותי עם חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] *** אני אוהבת את הכתיבה הזו לפני שהולכים לישון,אתה מתאר כל כך יפה את המחשבות שרצות לך בראש ות'אמת גם לי. אהבתי רן. אושרת [ליצירה]
