משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד ל"אחד וחצי" - קוראיי היקרים. משום שאתר נכבד זה של צורה לצערי משהה מעט פירסום הדברים הרי שמירב הגיגיי אני כותב על אתר בפורום סרוגים [ליצירה]
- [ליצירה] לשרף אם מותר להמשיך את הנקודה החשובה שאתה מעלה. יציאה מן העולם [ גם מהעלם], מעמידה את האדם בנקודת אחיזה יומרנית ובלתי אפשרית [ אלוקית]. הישות היחידה שיכולה לפעול מחוץ לעולם וגם מחוץ להעלם [הניסתרות לה' אלוקינו], הינה ההשגחה האלוקית. אדם שמתבוסס בשלוש אלה כאחד, מעמיד עצמו במרחב בלתי אפשרי , חונק ומכלה כמו היה מחוץ לאטמוספירה. אשר על כן, לעולם אדם שלוקה בצירוף שלוש אלה - כאחד , אינו יכול להיות מושא או מקור "להתפתחות והתעלות". הנכון הוא כי כל יסוד בנפרד ואולי אפילו שניים כאחד, במינונים נמוכים ובנקודות זמן מוגדרות, יכולות אכן לשמש כ"מנוף". תודה על התגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף ארצי אני מזהה זעם עצור בשטף הדברים, שכשלעצמם גם הם, לפחות בעיניי, יצירה שראוי להתכבד בה. יחד עם זאת כל גדולינו הראשונים היו רועים ולהיות רועה נאמן זה לדאוג כל הזמן לצאן .- זה נאמנות מוחלטת. אם מותר לבקש ממך, לנסות לרגע, להתנתק מההוויה שהוליכה אותך בכתיבת הדברים ולנסות להשיב לעצמך תשובה לשאלה הבאה. לא מפריע הדבר שהרועה הראשון שקוראים לו במקרה "הבל". לא מבין שבכל זאת, יש שוני בין עיסוקו לעיסוקו של קיין. שאם זה הקדים להקריב מפרי האדמה, אין זאת אומרת שגם הוא צריך למהר להקריב מצאנו שהרי אין דומה "חמלה" זו ל"חמלה" זו ואין דומה "עובד" ל"רועה" שאינו "אובד". ובזה לכאורה מותר ה"רועה". אגב "כישלון זה הוא המשך לשאר הכישלונות האחרים גירוש מגן עדן וכו' ולכך ביקשתי לרמז בין השאר.... ואני יודע, גם אתה תתבלבל מהעובדה, כי בדיעבד ה' שעה למנחתו של הבל. על כן באה רשימה זו להבהיר, כי לא כל מה שהקב"ה התיר בעבורינו "טקטית" בגלל חולשותינו ונסיבות מיוחדות של העת. אלה צריכים גם להיות מהות איסטרטגית שאנו מחוייבים לה כל הדורות. ושאלה אחת לגיטמית עד למאד. אם כך, איפה טעה קין לכתחילה בטרם נגרר לרצח הנורא . הוא טעה בכלל שהתחיל בכל הענין . כשהיה ברור שהבל למעשה יכשל ב"העתקת" מעשהו. ובכך הבל יחל בתקדים של פולחן נפסד שיוביל את כל האנושות ועד קץ הימים, עת שוב הדברים יתוקנו וישובו למכונם. האלוהים לא צריך ולא היה צריך קורבנות . .... ולעתיד אם יהא דבר מה באלה הרי שיהיו הם כאמור אך מן הצומח.... ותודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה לא כל מדרש יש לקבלו. וודאי לא בעת הזו, מדרשי אגדה בדרך כלל נועדו לשמש גחלים לוחשות לדורות ראשונים להנחם ול"התחמם" בהם לאור מוראותיה של הגלות הארוכה. וכל זאת, עד יגיע השלב הראוי במסגרת התהליך ומלאה הארץ דיעה את ה'. לכן גם לטעמי המושג "מדרש" נולד מצירוף של "מדי - רש" כלומר תיזה שתולדתה מחמת לקונה חוסר "עניות" שבידיעה ברורה. על כל פנים לא כל מדרש מקבלים אותו כפשוטו וניתן בעמל לפרש בסופו של דבר את המדרש כמטפורה [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה היקרה , ראשית ברכות על ספרך. אכן כן אולי ליבי תמים וחובה לפחות לי לנהור אחר מה שכינת "הבנותיו". אך לחלוטין אינני תמים במובן של נאיבי. ואני מתפלא עליך כי בענינים קרדינאליים שכאלה רלוונתי בכלל בעיניך : "מה שיש או אין בשמיים.... בין יומרה ספרותית - לנביא לבב חכמה, אולי יש עוד משהו בעולם הזה. על כל פנים, זה באמת לא חשוב מה יש בשמיים, כשמנסים לתקן עולם הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ותמציתי - ככמוסה מרוכזת. ובערבו של שבת קודש של פרשה זו קשה לי שלא לפרוק משהו גם מזיקוקיי. אני מקווה שיהא זה משהו "משבעים פנים". כבר בשמו של קורח תמצא, את אבני הבנין למגמת ההרס הפנימי והחיצוני הוא כפייתי [הצלצול של השם מזכיר היכרח].הוא קירח מכל הכיוונים והוא לעיתים קפוא כקרח והוא גם איש מזימות לרקוח [רקח] והוא גם לא מניח לדבר בלתי אם חקרו [חקר] ועד תומו לפי מראה עיניו. והוא גם לבסוף "רחק" שנאמר "ויאבדו מתוך הקהל". אבל יותר מזה ביטוי הפתיחה : "ויקח קרח" הוא באמת בבחינת "צופן גנטי", רב משמעות וכיוון. ראשית כבר בעצם הצירוף של המילה "ויקח" עם השם קורח זועק לכאורה, להשוואה ביניהם, תוך הפרדת האותיות השוות והתיחסות ונתינת משמעות מהותית רומזת לאותיות השונות. האותיות השונות "ר" בשם קרח מצביע על המגמה האובססיבית לשאוף בכל מחיר להיות ה"ראש" וכל הדינאמיקה בחייו היתה לקח את הראש והאותיות השונות במילה "ויקח הינם אותיות המרכיבות את שם ה' כאילו להוסיף ולומר לקחת את הראש גם במחיר של "לקחת" את ה'. וכך ברור אולי עתה מה "לקח" קורח את תפקיד הראש בעבודת ה'. במילים אחרות, מה שלקח קורח היה לא פחות מאשר את תפקיד הכהן הגדול בפועל נכנס למשכן ויצר עובדה קיימת . זו הסיבה שקרח לא מדבר בכלל בהמשך מבחינתו כבר נעשה הכל. זו הסיבה שלא אחר מאשר ה' מכנה בהמשך את המשכן "משכן קורח ודתן ואבירם . וזו הסיבה שברצות משה לצמצם נזקים מיד הפנה את תשומת הלב לבוקר ולהיבט פולחני עם פוטנציאל נמוך יותר של מחתה וקטורת[למנוע מקורח לעבוד בעבודה אחרת במשכן הקרבת תמידים וכו']. זו הסיבה גם שקורח הכין גם חומת גיבוי של 250 איש "נשיאי עדה". ודוק ולאנשיאי העדה [בהא הידיעה] היו אלה מנהיגי ביניים שאצה להם הדרך וקורח הבטיח להם הבטחות... בניגוד לפרשנות הקלסית לא נראה לכאורה שאלה מניעיהם לכתחילה היו עניניים שהרי הם מכונים "שרופים" ונכללו בהגדרת הכתוב של "רשעים". אומנם, דינם נגזר לשריפה על פני האדמה פחות מדינו של קורח ודתן ואבירם. אם כן איפה היה הצמד הזה דתן ואבירם, בכל הפוטש הלזה דתן ואבירם היו אופרה אחרת . להם היו אינטרסים שונים הם חברו לקורח רק על מנת להפיל את משה. הם היו חובבי מצרים מושבעים נושאי "תרבותה" ברמה . לא התאים להם חזון ארץ ישראל ולכן הם ניסו להתחכם להשאר באוהליהם כאילו לא להיות מעורבים פיזית ב"כבישת" המשכן והפולחן. אבל כאמור הקב"ה חשף ערוותם ויותר מפעם אחת כינה את המשכן ה"כבוש" - משכן קורח ודתן ואבירם .. המשך בהזדמנות אחרת ..[אופי העונשים בהלימה למעשים ועוד] תודה על ההזדמנות ושבת שלום [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם דוד. נמנעתי לכתחילה מלהתייחס משום שחשבתי שזה נושא כל כך רווי ומורכב שאי אפשר למצותו על רגל אחת. ובכל זאת . התורה שהיא גם ספר תולדות האדם יודעת מהות ועוצמת יצריו של האדם לפיכך הקדימה להנחותינו בענין זה תוך קביעה חלוטה לאמור : "ולא תתורו אחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם" כשעינו של האדם רואה את פניו של היצר היא מרצדת תת הכרתית ומחוללת בו באדם תהפוכות בלתי נשלטות ואנו הופכים למעשה כאותם ה"מרגלים". והתוצאה החלוטה היא : "אשר אתם זונים אחריהם". לכן ניתן לנו "פתיל התכלת" שבדיוק כך נתפתל ונסב ראשינו לתכלת השמיים.... [ליצירה]
- [ליצירה] לאבי , כמי המכירך, היטבתי להבין את המשמעויות בין "פיתול" ל"פיתול". בעיניי יפה ומקסים -כתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] לדוד, תודה על תגובותיך. יש בידי להשיבך ענינית [גם לגבי "ראשית דעת" - אלו הנשים]. אך שבת בפתח. אולי בהזדמנות אחרת [ליצירה]
- [ליצירה] לזיוה גל תודה את צודקת המילה בשקט כאן אולי מטעה הכוונה הייתה בשקט נפשי יחסי. מאופקת ובעלת שליטה כמעט מוחלטת. [ליצירה]
