[ליצירה]
תודה תודה..=]
אני לא יודע אם אתה יודע,אבל כבר כמה חודשים שאין מגיב על היצירות שלי...אני חושש שאולי מחרימים אותי??:P
ולתגובתך,כשכותבים על אדם אהוב,כיף לכתוב אופטימי..:)
שוב תודה,ויומצויין!
[ליצירה]
תיאורייך פורחים כשדה הפרחים והמילים כזרם המים בנחל,הפסיק כאבן עליו משתחשכת הנקודה...=]
מדהים!תיאורים פשוט מקסימים וקולעים בדיוק לציור הזה של שדה פורח באביב עם כל הפרפרים הצבעוניים האלה..
תודה לך..:-)
[ליצירה]
אולי,איני יודע,החושך מסמא וקשה כך לראות בבירור..אולי אם ייפול איזה כוכב ויאיר מאורו,רק לכמה שניות,אוכל שוב לראות היכן אני נמצא..
ובינתיים אמשיך לחכות..
תודה לכולכם!
[ליצירה]
אויש יפההה....!!!
כולם רואים משהו אחד,בעוד היא מסתירה בתוכה כל כך הרבה רזים שאין איש מלבדה יודע..ופה ושם,בין כר לכר היא מרשה לעצמה לפרוק את העצב הזה,ששמור בתוכה אל שום אוזן שתשמע אותה..
ומבחוץ היא ממש כמו דיווה כזאת..זה מחזה כל כך מעורר כמיהה לגעת בניצוץ הזה שהיא משאירה אחריה..ובסוף רק נותר הגעגוע,ליופי הנסתר הזה שלה..לאהבה הזאת שלה..
מקסים!:)
תודהה לך!!
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה...
כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח...
[ליצירה]
שפה מעוררת השתאות..באמת!כלכך מזכיר את שיר השירים..יפה לך!אין ספק שהצלחת...
אתה מדבר הרבה על אהבה כאובה שמתרחקת אבל לא עד הסוף..היא תמיד נשארת באופק,וזה עוד יותר כואב..לראות משהו ולדעת שאתה לא יכול לגעת בו..=\
שוב,מקסיייים!!
תודה לך..