[ליצירה]
בס"ד
DAV d שלום.
כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים.
תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו
אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ?
סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים.
מקווה שהפרטים האירו אור חדש.
ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב.
אסנת.
[ליצירה]
בס"ד
שלום,
מחד , ישמע תמוה למדי אך התוכן והמילים שכתבת כאילו נשמעים מפיו של אהוב משכבר חלפו ימים ולא נשכחה אהבתו והיא אכן עוצמתית ישנה וקיימת. ובקרבי הזדהות עם תוכן המילים והמציאות שזהה למציאותי.
אולם מאידך המצב או המציאות אינם מאפשרים את מימוש האהבה. ובמקביל אני נזכרת במשפט חכם שאמר לי פעם אדם יקר:"אהבה לא תמיד מתממשת ע"י חתונה או בכך שהזוג יחד אהבה היא זו שנשארת בלב ומשנה את הלב.."
אז אולי הזדהתי עם תוכן המילים ועם המשמעות המתלווה לכל פרידה שהיא מכורח המציאות אך לא יכלתי להתעלם מעל פני התוכן שכ"כ הזדהתי עמו.
בלי שום קשר לתוכן הכל כתוב בנימה כואבת והצוה בה מסודרות השורות נדבך על גבי נדבך מעצימים את התחושות כמו : כאב, החמצה, חוסר אונים וכו' הכל מורגש פי כמה וכמה.ומשמח אותי כי הפנמת שאושרו הוא אושרך אף על פי שבפוע הוא לא עימך.לא נותר לי אלא לאחל שתמצאי נוחם ואהבה. ובעיקר מזור ומרפא לנפש הכואבת.
מישהי ששמה זהה לשלך:I
צירוף מקרים תמוה שלא יכולתי להתעלם מפניו.
כל טוב מזור ונוחם.
אסנת.
[ליצירה]
מעוז היקר,
תודה על הערותיך והארותיך.
שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו.
אחת!
מתוקה.. בשיא הפשטות
איה היקרה!
קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא
את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא?
תודה לך:)
שלהבת...
אחרונה חביבה:)
שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש!
(אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.)
אסנת
[ליצירה]
חזקי ישר כחך על פרק מופלא נוסף בסדרה שוב קראתי בשקיקה ונהנתי.
גרשון ורדף הערה קטנה בעניין תגובתיכם: כמדומני שיש אנשים שניחנו ביכולת הבעת רגשות שעלולה לבוא לידי ביטוי בתוצאות שונות כגון עניין הדמעות יכולת שהיא אומנם שכיחה אצל המין הזכרי אך בהחלט אנושית ומציאותית ולא כזו תלושה מן המציאות. אגב אני אישית זכיתי להכיר אדם כזה שדמע לא פעם אחת במצבים שונים בחיים אינטלגנציה רגשית גבוהה בה הוא ניחן וגם רצון לבטא כאב או אמפתיה כצורך הזדהות עם המצב..
*נקודת אור נוספת המופנת לכותב(חזקי) היא :
עניין האיקו הגבוה מוזכר בהקשר הזה בעניין הפרשה
"ולהורות נתן בלבו" (שמות ל"ה ל"ד)
שמעירים על כך חכמי ישראל שבפרשת:"ויקהל" כתוב
ולהורות נתן בלבו"-שאם חנן הקב"ה את האדם בחכמה ובדעת אל יחזיק זאת לעצמו בלבד אלא יקיים על פי הכתוב :"ולהורות את בנ"י.." שיפיץ האדם (או לפחות ישתדל..) את מעיינות התורה והחכמה, שנתברך בהם ,ברשות הרבים ויביא בכך תועלת לכלל ישראל. וכבר מובטחים אנו מפי חכמינו הקדמונים שהלומד על מנת ללמד מספקים בידו ללמוד וללמד(אבות)
שנזכה בע"ה.
לכל מה שנראה בעינינו כחסרון הוא בהכרח כהוא זה.
[ליצירה]
נני היקרה:)
עניות דעתי הדלה זה מה שמייחד את היצירה שניתן להסב את תוכנה להרבה הקשרים שונים. אך מראש מקדם כוונתי הייתה בעיקר לעבודת הבורא.ולעבודת ה':)
[ליצירה]
-חזקי-
כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור.
[ליצירה]
בעניין שאלתך,
להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי.
אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה..
וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה..
שנזכה.
[ליצירה]
כנרת יקרה.
כמה יפה שבעיני כל ברייה הכל נראה שונה
מנקודות מבט אחרות, מדהים שסיווגת את היצירה לתפילה,
ואני שייכתי אותה לקטע. אולי כי במסווה נפשי ברור לי מאליו שזו מעין תפילה חרישית כזו שאיש אינו שומע.
אבל דווקא יש מקום להשמיע.
לו יהי
ויזרח האור.
[ליצירה]
צו החיים.
כצוואה לאהבה
ללא מחשבה.
כמו תמימות של ילדים.
כל אדם אוהב בדרכו שלו.
והדרך שלך היא כ"כ מבקשת להתחבר
לצד הרגשי חסר המחשבות
לפעמים כאילו מתעלם משכל ומחשבות.
כתוב יפה.
תגובות