עוד צרוב המבט הנשלח מעינייך,
דרך עב ערפילי יחדור כמו אור.
ישלח אהבה על מגע שפתותייך,
יאיר אז ליבך מן הלילה,שחור.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן,מצטרף לקודמיי,נורא... הרגש שאת מבטאת כל כך היטב,גורם ללב לרטוט מבכי... מותר ורצוי לבכות!!לא צריך לפחוד מן הרגש הזה... כואב עד מוות... תודה לך...! [ליצירה]
- [ליצירה] ואווו...כמה שאת צודקת...!! אני כל כך מבין את מה שאת אומרת..אדם יכול לאהוב עד קצה האינסוף,אבל בעצם יצא כשכרו בהפסדו..כשאתה מוכן להקריב הכל למען מטרה מסוימת,תחשוב לפני האם צריך להקריב קצת או הכל..אותו דבר באהבה.. ממש תודה לך!מדהים..=] [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם.. אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך... פורים שמחחח=] [ליצירה]
- [ליצירה] נתיי!! אכן,לחץ..מתח בלתי נתפס..וכשהמתח יחתך פתאום דממה,שקט הס..זהו השקט שאחרי הסערה בו נתחיל הכל מחדש ונבנה את חיינו ע"י אותן מערבולות שמסובבות אותנו.. יפה..מצריך קריאה נוספת לפני שמגיבים,זה טוב!=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם,אוהביי..=] אני מסכים חלקית עם מה שנאמר פה..לא תמיד יהיה על מה לכתוב עוד..וגם אם אתם צודקים,דמיינו לכם איזו הרגשה תבוא,כשלא נוכל עוד לכתוב מאומה,כל מה שנכתוב,כבר נכתב בעבר...הרגשה עצובה לא?.. זה מה שניסיתי להעביר פה..את ההרגשה הזאת,שנגמר הכל,ונשאר רק העבר.. שוב,תודה לכם על כל התגובות,באמת שימחתם אותי!:-) מקווה להמשיך ולשמח גם אתכם..שבת שלום!! [ליצירה]
- [ליצירה] הגעגוע הכל כך חזק הזה מורגש משירך..הכמיהה לציור המושלם הזה שמביא איתו את כל האושר והשמחה,שמחזיר בך נשכחות וזיכרונות רחוקים ומאובקים שמעלים בך חיוך כאוב של מה שהיה פעם ונגמר..אבל עם קצת אמונה ותקווה הכל יסתדר ויחזור להיות אפילו יותר טוב ממה שהיה...שתזכי לראות את האושר האמיתי,כי הוא נמצא אצלך!!פשוט עוד לא גילית אותו כנראה...הוא נמצא ממש אחרי הגעגוע..=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתייי!! מרגישים את הכאב בשירך,ואפשר להזדהות..אבל לא ברור לי למה "חייכנו"?והם- ממש לא קטנים!הם גדולים! תמימים זה נכון אבל להתייחס אליהם כקטנים...זה כבר משו אחר.. כל מקרה ממש אהבתי!...=] [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב כשאדם אהוב עוזב כך..זה כואב ואפילו פוגע..אבל צריך להתגבר ולזרום עם החיים!כי אלה החיים,ואין איך לשנותם..ובע"ה יבוא ה"מושיע" שלך ותשכחי מכל מה שהיה,והיד החמימה תחזור שוב ללטף בחום על אותו הספסל שעליו היית יושבת תמיד..יהיה טוב..=] תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] העולם כשהוא ריק מעצים דומה לאדם ללא גוף..אין בו יופי,כשלוקחים את היופי מאדם זה מונע כל אהבה אליו...וגם אדם נוטע עצים בכל יום וכך ממשיך את קיומו של העולם ושל חייו בכך שמותיר ילדים ונכדים שישמרו על המשך נטיעת העצים..."כי האדם עץ השדה..." תודה... [ליצירה]
