משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לליאורה היקרה , ראשית ברכות על ספרך. אכן כן אולי ליבי תמים וחובה לפחות לי לנהור אחר מה שכינת "הבנותיו". אך לחלוטין אינני תמים במובן של נאיבי. ואני מתפלא עליך כי בענינים קרדינאליים שכאלה רלוונתי בכלל בעיניך : "מה שיש או אין בשמיים.... בין יומרה ספרותית - לנביא לבב חכמה, אולי יש עוד משהו בעולם הזה. על כל פנים, זה באמת לא חשוב מה יש בשמיים, כשמנסים לתקן עולם הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] לזיוה גל תודה על שתי התגובות ועל הערותייך המועילות בעיקר לגבי העורבים. לענין שאלתך/תמיהתך ביחס לקריאה שלי לזמן חילונים לארוחות שבת מבלי לחשוש לחילול שבת מצידם. הנושא מורכב מאד ומצדיק "צלילה" עמוקה יותר. יחד עם זאת בקליפס אגוז : יש לי דעותה מגובשת בכלל וגם בענין זה. אני מאמין שאת הקב"ה מעניין אך האדם ורווחתו. ושום יסוד פולחן אחר וכי כל מצוות הפולחן הינם מארג נורמטיבי פלאי של "גדרות" להשיג התוצאה כאמור אני מאמין שכל תורת ישראל זה : "ואהבת לריעך כמוך" בבחינת : "זה כל האדם" אני גם מאמין שהשבת כל כך קדושה ומופלאה שחלילה לנו מלמוסס אותה בהתרת "גדרים" וכך עוד כמה מדרגות בפיראמידה שמפאת הקיצוור נדלג עליהן לענינינו : התכוונתי לכך ואני מאמין בזה: שאסור לשדר לחילונים שהם לא רצויים כאורחים בשבת מפני שהם מחללים שבתם בנסיעה לאירוח. זו דעתי ואמונתי. לא שאני חלילה מבקש לעודד חילול שבת או שהדברים משקפים חלילה את התנהגותי או התנהגות משפחתי. הרי פעמים שחילונים מגלים אצלנו ענין באירוח בשבת אני מקדימים להסביר להם כי נשמח ואפילו מאד אם יבואו לאירוח מושלם מערב שבת ועד מוצאי שבת אגב מכך שאנשים לא מתארחים אצלי בשבת בגלל שהם יודעים כי מפריעה לי נסיעתם, מאבדים גם סיכויים לחולל שינוי בסטטוס קוו. צריך גם לקוות שבערוץ ארוך של זמן יהיה בסוף גם לפחות חילוני אחד,שהחוויה שלו אצלך בשבת של אירוח תגרום לו לשינויי מחשבה, השקפה או אפילו באורח חייו.... ושוב תודה על התייחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון הגולמי יפה. אך נראה לי כי קיימת חוסר עקיבה והלימה בווריציות השונות אל מול מקבילהן ההסטוריים. וגם השינוי והישום, נראה לי מלאכותי מדיי. אבל משראיתי כי מיחסים בכי ספרותי לרבי עקיבא כיום. לא יכולתי להתאפק ולשרטט בכי היסטורי ריאלי יותר שאני אישית מייחס ולו גם רעיונית לרבי עקיבא . [והוא מבחינה "לקחית" חשוב לא פחות לימינו]. משמתו כל תלמידיו, עמד ובכה עליהם ואמר ווי לי ששניתי להם כי "ואהבת לריעך זה כלל גדול בתורה. ולא שניתי בעבורם,אמיתה של תורה כי הוא: " כל התורה כולה.". שאם כן, וודאי היו נזהרים שבעתיים בכבוד זולתם ולא היתה באה עליהם מגפה משונה זו. שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אהובה על תגובתך. אני מאמין כי בידינו הדבר ומוטלת עלינו החובה כולנו להמשיך ו"לטפטף" ללא הרף. ואשריך גם את על כתיבתך [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה תודה על תגובתך אני חושב שבעיקרון את צודקת. ראוי היה שאישה תכתוב לאישה ואולם כל שביקשתי לעשות קודם לכל להפנות את תשומת הלב לצורך שכך או אחרת הנשים ינצלו את אותו מעמד מרומם להתרוממות יחודית של עצמן ובעיקר להתחברות למעמד הנחתי אך טיוטא שוודאי אם תשרוד תעבור בהמשך שינויים וכל אישה תתפלל כרצןנה בהדגשים ובתוספות משלה בשולי הדברים אבקש עוד להעיר התפילה בנויה משילוב של לימוד ותפילה כאחד ונדמה לי שזה יוחדה יש שם כמה רעיונות שבמלוא הצניעות מזקיקים התעמקות והתחברות אני בטוח שמקריאה חמישית עד עשירית לפתע יהא לך ברור כי העובדה שגבר כתב את הדברים יש בכלל ערך מוסף יחודי[יש בה סגירת מעגל שמרוקנת את הברית בדיעבד בלי השלמתה של האישה] ושוב תודה לך על התייחסותך . ואדרבא טלי את האתגר וגם את כתבי מהמבט וההיבט הנשי משה אהרון [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה שמאז השירים האחרונים [2007] לא חדלת לכתוב ואם כן חבל ! [ליצירה]
- [ליצירה] רבותיי הנחרצים רבותיי הנחרצים נעים עד מאד להתחמם באורו של הקוצנזוס המורשתי אשר עמל בדוקטרינציה מכוונת להאדיר את גדולי ישראל ולשלול לגביהם כל פרשנות סוברנית אחרת ולא רק לגדולי ישראל ראה את האדרת דור המדבר ולפניו כ"דור דיעה"... הכעס, העולה מתגובותיכם [שכשלעצמו די מובן] אומר למעשה הכל. ה"בטן" אצלינו מקדימה לקפוץ . אנחנו כמו ריפלקס מותנה יודעים להציב מתרס כנגד כל ווריציה שאינה מתישבת עם אותו ה"שרשור" הכולא של הפרשנות הקלסית. והנה שוב הוכחתם שליטה בשליפה מרשימה של פרשנות אדוקה ולולינית, אשר שבה אונסת את הכתוב ובונה לנו קונסטרוקציה של "כוונות טובות" . אבל לעזזאל, מילה אחת לא טרחתם להביא מהמקרא גופו, ממנה ניתן יהא להבין וללמוד מה היו אכן כוונותיו של אהרון לכתחילה ובדיעבד . ניצן ופרח, ממשיכה להתיחס למימד הלא רלוונתי ל"עונש". כאילו הסיפור המקראי ולקחו מתחיל ומסתיים בזה . מה עוד שאף לגופם של דברים אין היא מדקדקת נכוחה שהרי מתגובת יוסף המאסף ברור מה היה עונשו לכאורה של אהרון.[ובכלל לענין זה אין אנו בתחום הדעה] אגב ניצן . הטרגדיה של שאול אשר הינה מאלפת לא בכדי סמכתיה לכאן . [לא מעניין כי מדובר בכהן ראשון שנכשל ובמלך ראשון שנכשל]. צר לי אך גם לענין זה את פספסת את עיקר מגמתו של המקרא. אין את עושה את האבחנה המתבקשת בין המימד האישי לבין המימד הסמלי שהמקרא "גוזר" על דמויות יסוד במקרא. שאול היה אכן משכמו ומעלה אך בכוונת מכוון נבחר הוא לשמש כמלך ראשון כושל, על מנת שמכאן ולהבא משיח ה' האמיתי והנכון לעולם לא יחזור על טעויותיו הקריטיות . עם כל הטרגדיה האישית שאול כמו אהרון שיחק את הדמות שהמקרא יעד לו . וכל עוד לא יהא בנו האומץ לגבש הסתכלות שונה ואחרת לגבי שני המימדים כאמור, לעולם נמצא כמי שחוטאים לאמת ולתכלית המקראית.[אגב הסימבוליקה הזאת שמשיח ישראל טובח בהמונים ולבסוף אף "טובח" בעצמו - בחרבו, לא זועקת למיצויה הערכי הפילוסופי. אם כן ברובד הסימלי ביקשתי לחדד בין משה ואהרון בעיקר משום שההאבחנה כאמור יש לה השלכות אופרטיביות גם לימינו אלה. ולא רק לחדד אלא להצביע על השלימות שנבנית מכח שניהם יחדיו .אחד הבא מן החיוב מכח של מעלה ואחד הבא מזוכך מהשלילה מכח של מטה . להזכיר משה לכתחילה ביקש לגלגל השליחות על אהרון ומה השיבו ה' :לכל אחד יש את משבצת היעוד והתפקיד שמוכנה לו : הוא יהא לך אך ל"פה" ואתה תהא לו ל"אלוהים" גם להיבט ראשוני מכונן זה ישנה השלכה עקיפה לענינינו... הרשו לי לסיים במה שכבר רמזתי . תורת ישראל, הנה תורת אמת. אין היא מחפה על שום טעות , משוגה או חרפה. נסיונות הטיוח ההסטוריים היתה להם מטרה ותכלית טקטית מובנת ואפילו הצדקה. אותם "גחלים", נחוצים היו בגלות המרה כדי להתחממם לאורם . בעידן של גאולה, הולך ונערם אור מזוקק יותר . אורה של האמת המוחלטת. ודין הוא, שהמחויבות לאותן גישות פרשניות קלסיות לפחות, לא במה שנוגע אופרטיבית להלכה שהתגבשה, כי אט אט נצא משביים המעיק . תורת ישראל ביקשה ללמדינו לדורות, כי אין מושג של גדול בתורה שאננינו טועה ושוגה . אין כל מקום ל"האליל" את גדולי ישראל לא בהווה ולא בעבר. גם הם מועדים לטעויות ואצלם אף "קו המשוגה" הינו כחוט השערה, התלוי על בלימה לא יעלה על הדעת, כי משהו ימעד בפלילים וכולם יצרחו אחר הרב כי הוא "זכאי" ... על כן, כך אנו נראים וכך מתרבה חילול שם שמים וחבלי הגאולה"מתהדקים" עלינו יותר ויותר. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד. ליוסף ולניצן. רשאים אתם לחלוק עלי אבל אני מבקש להציע לכם "פתיחות" גם לדברים לכאורה "מקוממים". ליוסף אני מציע לך לא להשתמש יותר בקלישאה : "לגלות פנים בתורה שלא כהלכה". מאז שעדת חסידים נבערים , לא שעו לקריאות של "נביאים חילוניים" לנטוש את ערבות אירופה כי כלה ונחרצה בפני הכורת להשמיד מכל והכל . ותחת זו שעו לאדמוריהם להשאר שאננים סביב ה"חצרות". עד כי לבסוף השלים זממו הצורר . בין השאר הרפיון והמיאוס היה, כי אלה החילונייםכופרים שבמקרה הטוב, מגלים פנים בתורה שלא כהלכה וכי לא להם ניתנה הנבואה . אחי, בני, מאז כולנו סובבים בסחרחת של "ליקוי מאורות . מה שגראה לך "מוגזם" היום, מחר מחרתיים יראה לך כל כך ברור, עד כי לא תוכל לסבול את חוסר הפתיחות שאתה מגלה בתגובתך. איך תסביר כי משה עצמו אומר כמעט בנשימה אחת שני דברים : כי העם פרוע כי פרעה אהרון לשמצה וכי ה' התאנף על כן באהרון מאד עד כדי להשמידו. אנא סבר את אוזני ששמעה בסיני מה שאתה שמעת, מה פשר דברים קטגוריים אלו. לענין ה"ערווה" אין זה קלוט מהאויר כאמור העם הפך פרוע כי "פרעה" אהרון והביטוי "פרעה" אולי יזכיר לך את "פרעה" שבמצרים על כל טומאות הערווה שהיו שם והנה אכן העם קמו "לצחק".... אז הנה אחי : "להט הערווה". שכל כך צרם לך לניצן זה שאהרון טעה זה הרי ברור. אם זה הסיכום שלך את חטא העגל, כי אז לצערי נישמת אפה של תורת ישראל פסה ונמודה והתמוססה, בסבך של דמגוגיה מגמתית . לא כך ביקשה תורת ישראל שחטא אהרון בחטא העגל יתפס ויתפרש . התורה ביקשה לומר לנו, כי ילוד אישה הוא ילוד אישה ולא רק שהגדולים שבגדולים טועים, אלא שיש וטעויותיהם הגם שכוונותיהם טובות, יורדים כדי שורש של כפירה. מנהיג שמתעלם מדבר ה' ונוטה ל"התפשר" בו בלחץ העם ונכנע להם כמוהו כ"עושה אלוקים" זה המסר ואל לך להזדעזע.[ראי גם הדחת שאול ....] להוותינו, בהוויתינו דהיום, ולעניות דעתי, גם חלק מגדולי תורה נכשלים באותה המכשלה. לפעמים להפוך אנשים לרובוטים לשלול מהם את הסוברניות הבסיסית שהקב"ה נטע בהם ולו גם, לחשוב גם לבד. כדי הפיכתם לעדר נגרר אשר לא מזיז אבן בלעדי מאמר ה"רב" והנחיות ה"חצר" זה : "לעשות אלוקים" אני מצטער אם פרטטתי על נימים כואבים - אבל זו האמת שלי ולא רק שלי. ואני מאמין שזה רק ענין של זמן שגם האמת שלכם תשתנה [ליצירה]
- [ליצירה] ליגאל תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי תודה ! [ליצירה]
