חכם אבל שכחת דבר אחד...
שאנחנו בהתחלה צומחים פורחים ועולים ורק אחר כך נובלים ונופלים...
אז בהתחלה אנו חיים מהם ואותם ורק אחר כך בא המוות אחרי שכבר אין טעם להילחם במחלה כי כבר עשינו את כל מה שיכולנו לתת לעולם והיינו צריכים לתת. וזו השליחות שלנו...
בהצלחה.
חיים יפים.
בת מלך... :)
[ליצירה]
תגובה
פסימי מידי, קודר לטעמי.
המרפא ישנו,
עבודה ה'.
השאלה היא האם תוכל להגיע אליו ולזכות לחיות בו...
שהרי התורה היא תורת חיים.
[ליצירה]
[ליצירה]
חכם אבל שכחת דבר אחד...
שאנחנו בהתחלה צומחים פורחים ועולים ורק אחר כך נובלים ונופלים...
אז בהתחלה אנו חיים מהם ואותם ורק אחר כך בא המוות אחרי שכבר אין טעם להילחם במחלה כי כבר עשינו את כל מה שיכולנו לתת לעולם והיינו צריכים לתת. וזו השליחות שלנו...
בהצלחה.
חיים יפים.
בת מלך... :)
[ליצירה]
לכולכם
תודה.
איילה, אני מקווה שלא התכוונת אליי (ע.ע. צבע חדש מסויים...)
שי, תודה רבה...
חיים, למה פטלי? אני לא רואה איך זה מסתדר עם השיר שאני כתבתי.
בנימין
[ליצירה]
ה'תשס"ו
שואת ההתנתקות, כאב הגלות.
צפירת יום השואה בשנה הקרובה תטמון בחובה את כאב גלותנו שלנו. את כאב העם היהודי שהקים צבא בארץ-ישראל ושיסה אותו באחיו היהודים - רק מפני היותם יהודים. את כאב העם ששרד את היטלר, וניסה להמשיך את דרכו.
ואל תקפצו עלי עם טענות כלפי השוואות קשות. טענות על זלזול בזכר השואה ושאר מיני שטויות.
לו היו מספרים להיטלר ברגעיו האחרונים בבונקר בברלין על תוכנית חדשה שבה יגרשו יהודים את אחיהם במדינתם שלהם, באטימות, באכזריות, ברגישות ונחישות, יש יסוד סביר להנחה שהיטלר היה אומר: "אז אני יכול ללכת בשקט...".
ועל אף הכאב -
נשמיע את הצפירה.
עצם השמעתה היא נצחוננו.
עצם שרידתנו הוא נצחוננו.
עמנו הוא זה. אחינו הם אלו. ואף אלו. ואף אלו.
[ליצירה]
חזן...
זה כל מה שיש לך להגיד?! תתבייש!!! משחקי מילים, מיי פוט (כן, זה צונזר. אני לא נעל בית. לי אסור.)
יופי של שיר. למקרה שלא הבהרתי את עצמי - י ו פ י של שיר.
[ליצירה]
איך לא ראיתי עד הנה?
מותר לי להוסיף קישור לתגובה שכתבתי זמן ונדמית לי במאד לזו היצירה? (חצופני, אכן, אך כבר אמרו - או שלא - חכמינו ז"ל וז"ל: יהללך זר. ולא - פיך.) כמובן שבתור בונוס אתם מקבלים קישור ליצירת מופת מהאושיה בכבוב"ע (תנחשו...), אבל הפראיוריטיז שלי די ברורים, נצלן שכמותי.
בכולופן, נפלא.
[ליצירה]
יאיר,
קצת קשה לי להתרגל לשם החדש-ישן. אני כל הזמן מחפש אותך בנעל-בית...
בכולופן, חבר, אני ממש מבקש שלא תעשה לי את זה. את החיים שלי אני אמור לכתוב. אם אתה תעבור שם קודם, לא יישארו לי גשרים לשרוף בחדוות ניצחון מאחורי גבי. הלא כן?
תגובות