[ליצירה]
אמת ומלואו
מצויין
שיר נכון מאוד
לעיתים הגוף רועד כשהוא רוצה לרשום, להוציא הכל, לספר לעצמו את התחושה, אפילו באמצע רחוב סוען, הוא יקח מפית נייר ועם בדל של עפרון הוא יוציא את הכל.
אין ולא תדמה התחושה אחרי כתיבת שיר טוב.
נורא יפה
שי
[ליצירה]
שלום ליוסף המספר ולמלודי.
קודם כל תודה שהגבתם.
אני חושב על מה שאמרתם,
יש בדבריכם צדק,
אבל גם באופטימיות יש דרגות מאחד עד עשר.
אם התשובה שהוא היה מקבל הייתה "תשע"- אז ברור שקל לו להיות אופטימי, וגם זה נקרא אופטימיות.
אבל ככל שהסיכוי יורד, כך צריך יותר להתעלות נפשית בשביל להשאר אופטימי, ואם בסוף הוא מקבל את הסיכוי "אחד", ועדיין חושב על זה שיש לו סיכוי אז זאת ההתעלות במיטבה.
אולי, אבל רק אולי צריך לחשוב לשנות את המשפט "אנחת רווחה השתחררה מליבו" ולכתוב
"אחרי איוושה של יאוש
הוא התעלה על עצמו
וחשב
לא יהיה קל
אבל עדיין זה אפשרי"
תאמת, שאני חושב על האפשרות השנייה, אני פחות חש אופטימיות.
אשמח לשמוע את דעתכם.
רעות
תודה רבה לך!