הזקן שבגן השעשועים אומר :
קינאת נשים, תדביר בעבדות נרצעת, אבק של פסח
משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
- המתכות במשכן סימן וסמל לאדם
- השוויון בין האיש והאישה
- בית שממנו אין אן
- השתלת איברים וימות המשיח
- זיקוקים : "מתאוננים", "האספסוף", הדדים" ו"הנונים ההפוכים"
קשור אלי
- [ליצירה] אוהב אותכם - סוף ! לשיר . לא התימרתי לכתוב שיר . זה אם בכלל קטע מבוא ועל פי תגובתכם כנראה לפחות לפי שעה - לשום מקום. ליוסף המאסף. אני מניח שזהו רק תחילתו של ויכוח ארוך ואם ירצה ה' ינטשו בינינו עוד ויכוחים "קשים"- ורק לשם שמיים ואהבת האדם וכלל ישראל.[אם תעיין בכל פירסומיי זה מתחיל בזה ומסתיים בזה] היה בי גירוי עז להשיבך אחת לאחת. אך מרגע שאני נתפס כיהיר אין נוח לי יותר הדבר. ואף על פי כן כמה דברים כלליים לעניות דעתי, אתה ושכמותך הולכים ומתבוססים בטעות המיחסת לי דברים שלא אמרתי ואף לא כיוונתי אליהם והם אף זרים לרוחי. לא אמרתי שאני "חדשן". אומנם כן, רמזתי שאני פתוח ויש לי אמת משלי ואני מניח כי בג'רגון שלך ביטוי שכזה "אמת משלי" -לא קיים או שהוא בעייתי. כן אני שב ומדגיש ,רמזתי שאני נושא עימי אמת אחרת כבושה ועשרות שנים ורק מפאת נסיבות אלה או אחרות החלטתי שחלה עליי וחזקה עליי והפעם ביתר שאת, קביעת התורה : "שאם לא הגיד ונשא עוונו". אני מניח אך רעיונות גולמיים על המדף זה הכל וכל כללי הזהירות שביקשת לאלפני בהם, אנא ראה תשובתי בקטע נוסף באתר "גלות פנים שלא כהלכה". אם הם -רעיונותיי, כאבק פורח ימים יגידו. יוסף , באמת?! . לא כיניתי את חז"ל פחדנים ,שפחדו לומר את האמת . כן רמזתי ויותר, כי התגבשה תודעה מגמתית מסוימת ואף מוצדקת לעיתה[חשכת הגלות] של האדרת דמויות יסוד תוך החלקה של משקעים שבתדמיתם. הויכוח בינינו אינו אלא בבואה לשאלות יסוד הרות גורל יותר לדאבוני וזו דעתי ואין בה שום יומרה או התנשאות אנו שרויים בעידן של "פיספוס" של ליקוי מאורות. הביטוי השגור גם בפיך : "האמת והשלום אהבו", כל כך רחוק ממציאות הוויתינו, שאתה ושכמותך אפילו לא משערים עד כמה ה"מרחק" מכלה בנו. אנו אפילו מבלי מודע, משלמים עליו בדמים יקרים אותה הדונאימיקה שהיא חלק מהותי ב"אתחלתא" של : "וכיפר אדמתו עמו"..... [הפעם אני מקווה כי לא מדובר "בשברי מילים" שלטענתך רעיונותיי אחוזים אך בהם, אלא בשלש מילים שלימות שצריכות להדהד בתודעה ולא להניח ולו לרגע. לא, אנינו מטיבים להבין את אותו מכניזים משיחי שקוראים לו "גאולה". אנינו תופסים ומבינים שגאולה משמעותה מהפכה במובנים רבים . לא מהפכת "שולחן ערוך" אלא ניעור מפתו , פתיחתו, הזזתו ועוד....... הוספתי ורמזתי בתגובות קודמות, כי לא בכדי נקלענו לאן שנקלענו . יהדות שטיאטאה את ה"שואה" מאחורי גווה . מבלי להתמודד עימה להפנימה ולעקל לקחיה . יהדות זו תמשיך ל"התברבר" גם בהבנת מהות ה"תקומה" ולעולם אף תמשיך לחטוא למגמותיה אנשים מבטיחים כמוך, שכל האנרגיה שלהם מתועלת לשרשור מקורות "אין סופיים" והעמדתם כאמת סופנית מוחלטת והבלעדית, מבלי אפשרות של אפילו הרהור כל שהו, לדאבוני מוסיפים ומחזקים את המגמה הקיימת ואף מרחיקים מאיתנו את הגאולה עוד ועוד. ובכל זאת משהו על "האמת והשלום אהבו" הידעת שיש כאן שילוב של נוסחה כמעט מטימתית כקומה ראשונה ועליה כקומה שניה נוסחה "ריגשית".... [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד לשרף תודה לך מדובר בטיוטה גולמית אי"ה אכין טיוטה חדשה במבנה מתקבל יותר ועם תוספת של שלוש או ארבע אותיות קישור בלבד אשר יחברו את התוכן והרעיונות. [ליצירה]
- [ליצירה] למאירה מ , צודקת. אני תמיד נכשל בזה [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף המאסף בכל זאת - הוכחה אחת לפחות. שהרי הציק לי הדבר שפטרתי אותך אך בהצהרה כללית. לתורה דרכים משלה לפעמים לחזק דברים. במקרה זה, בגלל מהותו וחשיבותו של הנושא, הקדימה התורה להדגיש בתחילתו על המהות, שהשתנתה בסופו. במה הדברים אמורים פרשיית שכם בתורה פותחת בכך ש: "ויבא יעקב שלם עיר שכם". מדוע צריכה היתה התורה להקדים לנו כי דווקא בביאתו של יעקב לשכם היה "שלם". האין זאת כדי שניווכח כי כשיצא ממנה כבר היה הרבה פחות מ"שלם". האין זאת כדי שניתן את המשמעות האמורה לתגובת ה' על המעשה ובעיקר ניתן את מלוא המשמעות לצורך של יעקב להיטהר הוא ובני ביתו. וכאמור לעלות שוב לנקודת ההתחלה ל"בית אל" על מנת לשוב ממנה אחר ושונה "שלם" כפי שהגיע לשכם בטרם אותה הזוועה. [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה . כללת בתגובתך ענינים שונים ונכבדים. אינני בטוח שיש בידי להשיב תשובות מספקות. יחד עם זאת, לפחות לענין העיקרי, חשוב לי להשמיע את דעתי. אותם חרדים שבהם את נפגשת ברחוה והם מסבים פניהם . הם עושים זאת לא בגלל שהם בורחים מהתמודדות של אמת ביצר. גם ! אבל לא בעיקר. הענין הוא מורכב יותר. התורה מלמדת אותנו שבענינים שכאלה. יש לעיניים השפעה אוטומטית על המוח ["אשר אתם זונים אחריהם"] ולכן גם מצינו את הדיבר : "לא תחמוד" במילים אחרות עצם זה שגבר מביט באישה ובפרט באשה שמתהלכת ברחוב בלבוש פרובוקטיבי אם הוא רוצה או לא רוצה ואפילו הוא גם "גבור" המתגבר בד"כ על יצרו משהוא במוח שלו מתרחש בנושא של "חמידה". בכלל חז"ל אף הקדימו להזהירנו: "שאין אפוטרופוס לעריות" ולכן הגדרות לגיבהם חייבות לכלול טווחי בטחון רבים לפיכך אותם החרדים נמנעים מלהקלע לאותו תהליך כמעט אוטומטי שעלול להוביל לפחות להפרת הדיבר: לא תחמוד. מזוית ראיה שכזו, זכותם של כל אותם שומרי המצוות לשמור את עיניהם. אגב אין איש בעולם שיכול לומר אני מסתכל תמיד ואני אף פעם לא חומד. הנכון הוא שאם "שמירת העיניים" כאמור, מלווה בפגיעה של הזולת בכל מיני אופנים שחלקם תיארת את, הרי ששכרם יצא בהיפסדם [ליצירה]
- [ליצירה] לשרף בס"ד אין כל סתירה. רק לנו ילודי אישה הראיה הנה חד ממדית וערכית. בראיית האין סוף הכל בערבוביא, וב"בליל" הבלתי נראה לנו, בסופו של דבר, הרע היחסי מתבטל בפני הטוב המוחלט יותר הקב"ה אמר על משה ואהרון : "על אשר מעלתם בי". ובכל זאת הראשון: עבד נאמן שלא היה כמוהו ואף לא יהא: תמונת ה' יביט והקב"ה דבר בו פה אל פה. והשני כמאמרך "בחיר ה'" ושר השלום,שאין מטבע של שלום מתקיים בעולם בלוא סגולתו וחתימת ידו ובכל זאת, ביקשה התורה בכוונת מכוון, לחדד גם את טעויותיהם של שני גדולים אלה, והכל על מנת שנלמד ונפיק הן מהטעויות והן מהעונש את שראוי לנו להפיק לדורות. על דרך הכלל, שאין ילוד אישה שאינו טועה [רק גדולי תורה של היום אף פעם לא טועים] לענין הפרט במקרה זה [אהרון], ביקשה לכאורה התורה לרמז לנו, כי כהן ונביא אשר פועלים תחת כניעה לעם לא רק מועלים בתפקידם, אלא שסופם שהם הם אשר מוליכים את העם לעבוד עבודה זרה [ליצירה]
- [ליצירה] לאהובה ולאמילי - תודה ! [ליצירה]
- [ליצירה] לכנרת - מדובר בכתבה של הרב צוריאל בערוץ 7 יהדות הכותרת : "איזהו חכם?הרואה את הנולד". משום מה החלק הראשון של הכתבה כנראה הורד ונותר רק החלק השני [ההמשך] [ליצירה]
- [ליצירה] ליגאל תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] למנחם דוד , תודה ! [ליצירה]
