בכל דור ודור
ניצת נרו של משיח
ובכל דור ודור
קמים יהודים שוטים
לכבות הגחלת
ודווקא בהמון "מים"
של "תורה".
משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לזיווה גל ת ו ד ה [ליצירה]
- [ליצירה] לא נעים להגיד , אך לא הבנתי איך אריה דרעי, יעשה עם שייח נאסראללה , תוך חמש דקות - שלום. ובהסכם השלום תכלל גם זכות השיבה לפליטים הפלסטינים. [כנראה על מנת לקעקע סופית את המדינה הציונית] [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. האמת היא האור המוחלט. היא מרצדת בהוויתינו. כזיק של ה"אין סוף". יש הרבה מן האמת ביצירה זו. יש בה תמימות [יחוס מעשי וודאי וקונקרטי של :"כלי חיובי" , "תרופה למכאוב".] אך יש בה גם פקחון גדול כשאתה כבר נלכד ברשתה של האמת. האור המחטא , לא רק מטהר את האויר , אלא גם מרפא משהו לנפש. אותו הריפוי הממכר, שיוצר דינאמיקה, שאין ממנה חזרה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה בתלמוד מצויה אגדה המסתמכת על מגילת שירהשירים והקובעת כאילו השביע הקב"ה את כנסת ישראל את עם ישראל שלוש שבועות. בעצם שתי שבועות והשבועה השלישית מיוחסת לגויים. והשבועות הן : שלא ימרדו בגויים ויקבלו עליהם את הגלות והשיעבוד בהכנעה עד שמשיח יבוא ויגאל אותם בדרך נס. והשבועה האחרת המשלימה ש"לא יעל בחומה". כלומר שלא יקדימו לעלות לארץ ישראל מבלי שמתרחשת אותה גאולה ניסית על ידי המשיח. אגדהזו שימשה את הבסיס העיקרי לפיצול ולפילוג בעם ישראל שהרי החרדים וכל אותם נטורי קרתא מנפנפים בה כנגד תקומת ישראל וכנגד מדינת ישראל לטעמם אנו חצופים שהפרנו את השבועות הנ"ל ויזמנו "גאולה" אנושית . מה שהביא אותי להביע את התיזה שלי [בראשי פרקים לפי שעה] שמדובר באגדה שהושתלה על ידי תועמולנים נוצריים זו דווקא מופרכותא של השבועה השלישית לגויים : ש"לא ישעבדו את עם ישראל בגלות יותר מדי".. אני מקווה שהסבר הרקע הכללי שבזה מספק פרספקטיבה מנימלית להבנת הענין. על כל פנים תודה על התייחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בהמתנה נמחק ואיננו ! ! ! להלן שיחזורו: בטיילת מול אופק של כיפה מוזבהת והרמון הניצב לתל - פיפיות הרוח שרקה לי בנקב הכובע שיר של רועים פיזזה עדיי במחול של שרפים הלכה עליי בקסם של נביאים כי מהרה, מהרה ארמון על מכונו ישב והיכל ה' לתלפיות [ליצירה]
- [ליצירה] לניצן ופרח = תודה על ההתיחסות וההערות [ליצירה]
- [ליצירה] שרף יקר. התוודות קטנה. בעיני עצמי לא חכם אני . מימיי לא חישבתי בקהלם ואף הם בחכמתם גרשוני מהסתפח אליהם. כך שאמת בפיך , נסער אני וחמתי עדיין לא שכחה. ובהחלט אמונים עלי גם דברי חז"ל שכל הכועס מיני גיהנום שולטים בו, ומלחמתו לשוב ולשלוט בהם וגם בזה אין כשרוני ניכר. כך או כך, ממרום גילי ומעומק נשמתי אני יודע, שהנם טועים. שאתם מאבדים פורופורציות.שמבלי משים אתם פוגעים בקודשי קודשים.. אתם מכרסמים בנכסים איסטרטגיים בעבור "ניחום" טקטי עלוב אין מהפכה, וודאי לא בסדר גודל שכזה, כמו של הציונות[לחדש עם, לחדש שפה ולחדש ארץ], שאין בה צללים , פכים כואבים ומעיבים. אך מכאן ועד לחבר תשליל כזה נבוב ומחפיר, כותרת מצמיתה של: חלול השואה, חילול מושג הקודש של ה"שמחה" שרק בה ניתן לעבוד את ה'. והכל בשביל להכות בהם שוב, בציונים הכופרים. אין מרחק ואין בכלל דרך... תחשוב על זה. הנוראות של דור המדבר בדרך לגאולה, היו גרועים לאין שיעור מכל חידלוניהם של אבות הציונות .[ ההם עבדו עגל זהב והאחרונים עבדו את אדמת ארץ ישראל חוננו את עפרה לקיים "וכיפר אדמתו עמו" ובעבור כלל ישראל]. ובכל זאת חז"ל רוממו אותם את דור המדבר לכלל : "דור דעה". ואתם לא הותרתם דבר שלא הטחתם בשליחיה של ההשגחה לקיים את ה"אתחלתא" ולבסוף קראתי היום את הראיון עם הסופר יורם קניוק [בידיעות] אשר התבטא ואני מצטט מהעיתון : "איך יכולה מדינת היהודים לחיות עם אלוקים שרצח שליש מעמה". עתה שרף יקר, אולי תרד מעט לשורש אומללותי, שאני צריך לחיות בתווך, בין שני אמירות קוטביות ואומללות אלה של קניוק מכאן ושל המסונגר שלך מכאן. ולוואי ותשמחו עם כלל ישראל בשמחת החג ובאמירת ההלל עם ברכה ותכוונו גם למפעלה ופועלה של הציונות . ואם פגעתי בך וכנראה שכן, אבקש מחילתך [ליצירה]
- [ליצירה] לזיוה גל תודה על תגובתך השא' שלך במקומה והיא חותרת ליסוד אושיותיו של זה העולם, שנברא לכתחילה ובהגדרה זך וטהור הרבה יותר ממה שנדמה. בכלל, מה אשמות הבהמות שהפכו לקורבנות זמינים לכל אדם ובכל חגיגה ובכלל מה אשמים בעלי החיים ששילמו את מחיר הגירוש שלנו מגן העדן, עד כי הפכו טרף מזונם גם של בני האדם ואכן לעניות דעתי לתורה צפנים מוכמנים לכל עת וזמן. "מוסדות" ומנגנונים מופרכים ואף אבסורדיים, [קורבנות וכו'] שניתנו בגלל חולשתם של דורות "יושמדו" מאליהם,תוך מתן אינטרפטציות סימבוליות בלבד רוצה לומר, שזה שאת מתקוממת ובצדק ואף אני בתוכי מתקוממם וזה גם עיקר המניע של כל הגיגיי שבזה אנחנו למעשה אותה הסנונית המבשרת את בואה הקרובה של אותה העת . שהיא כלל לא אוטופית ואם מותר נימה אישית ואני לא טועה בך כי אז שמך זה יאה לך יותר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ותמציתי - ככמוסה מרוכזת. ובערבו של שבת קודש של פרשה זו קשה לי שלא לפרוק משהו גם מזיקוקיי. אני מקווה שיהא זה משהו "משבעים פנים". כבר בשמו של קורח תמצא, את אבני הבנין למגמת ההרס הפנימי והחיצוני הוא כפייתי [הצלצול של השם מזכיר היכרח].הוא קירח מכל הכיוונים והוא לעיתים קפוא כקרח והוא גם איש מזימות לרקוח [רקח] והוא גם לא מניח לדבר בלתי אם חקרו [חקר] ועד תומו לפי מראה עיניו. והוא גם לבסוף "רחק" שנאמר "ויאבדו מתוך הקהל". אבל יותר מזה ביטוי הפתיחה : "ויקח קרח" הוא באמת בבחינת "צופן גנטי", רב משמעות וכיוון. ראשית כבר בעצם הצירוף של המילה "ויקח" עם השם קורח זועק לכאורה, להשוואה ביניהם, תוך הפרדת האותיות השוות והתיחסות ונתינת משמעות מהותית רומזת לאותיות השונות. האותיות השונות "ר" בשם קרח מצביע על המגמה האובססיבית לשאוף בכל מחיר להיות ה"ראש" וכל הדינאמיקה בחייו היתה לקח את הראש והאותיות השונות במילה "ויקח הינם אותיות המרכיבות את שם ה' כאילו להוסיף ולומר לקחת את הראש גם במחיר של "לקחת" את ה'. וכך ברור אולי עתה מה "לקח" קורח את תפקיד הראש בעבודת ה'. במילים אחרות, מה שלקח קורח היה לא פחות מאשר את תפקיד הכהן הגדול בפועל נכנס למשכן ויצר עובדה קיימת . זו הסיבה שקרח לא מדבר בכלל בהמשך מבחינתו כבר נעשה הכל. זו הסיבה שלא אחר מאשר ה' מכנה בהמשך את המשכן "משכן קורח ודתן ואבירם . וזו הסיבה שברצות משה לצמצם נזקים מיד הפנה את תשומת הלב לבוקר ולהיבט פולחני עם פוטנציאל נמוך יותר של מחתה וקטורת[למנוע מקורח לעבוד בעבודה אחרת במשכן הקרבת תמידים וכו']. זו הסיבה גם שקורח הכין גם חומת גיבוי של 250 איש "נשיאי עדה". ודוק ולאנשיאי העדה [בהא הידיעה] היו אלה מנהיגי ביניים שאצה להם הדרך וקורח הבטיח להם הבטחות... בניגוד לפרשנות הקלסית לא נראה לכאורה שאלה מניעיהם לכתחילה היו עניניים שהרי הם מכונים "שרופים" ונכללו בהגדרת הכתוב של "רשעים". אומנם, דינם נגזר לשריפה על פני האדמה פחות מדינו של קורח ודתן ואבירם. אם כן איפה היה הצמד הזה דתן ואבירם, בכל הפוטש הלזה דתן ואבירם היו אופרה אחרת . להם היו אינטרסים שונים הם חברו לקורח רק על מנת להפיל את משה. הם היו חובבי מצרים מושבעים נושאי "תרבותה" ברמה . לא התאים להם חזון ארץ ישראל ולכן הם ניסו להתחכם להשאר באוהליהם כאילו לא להיות מעורבים פיזית ב"כבישת" המשכן והפולחן. אבל כאמור הקב"ה חשף ערוותם ויותר מפעם אחת כינה את המשכן ה"כבוש" - משכן קורח ודתן ואבירם .. המשך בהזדמנות אחרת ..[אופי העונשים בהלימה למעשים ועוד] תודה על ההזדמנות ושבת שלום [ליצירה]
