לא בניתי לך מזבח
לא הר ולא מוריה
לא זבח ולא צדקה
אין בידי דבר
אין בי מאום
לבד מלהג חלול
המדמה מעיין
שמתגבר
משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לאמילי תודה. באתר כיפה, מצויה דרשה אורקולית של כב' הרב דרוקמן תחת הכותרת : "זאת חוקת הפרה" מעניין אם תקראי שם את תגובתי שבתורף , יהיה בכך כדי ליתן מענה כל שהוא לתמיהתך. שכשלעצמה שהינה מובנת עד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי תודה ! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בהמתנה נמחק ואיננו ! ! ! להלן שיחזורו: בטיילת מול אופק של כיפה מוזבהת והרמון הניצב לתל - פיפיות הרוח שרקה לי בנקב הכובע שיר של רועים פיזזה עדיי במחול של שרפים הלכה עליי בקסם של נביאים כי מהרה, מהרה ארמון על מכונו ישב והיכל ה' לתלפיות [ליצירה]
- [ליצירה] לבא בימים הפיתוח שאתה מעלה אפשרי ונדמה לי גם מוכר אלא שנראה לי כי אין הוא רלוונתי בהקשר בכאן. כשנאמר: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" מתיחסים בפירוש למקום שבעבר לא למקום שבהווה או למקום שבעתיד. מה עוד שמיד בסמוך המקרא מפרש את ארץ היעד [ארץ העתיד] "אל הארץ אשר אראך". כלומר ברור בעליל כי אותה ארץ יעד עתידית אינה בכלל הגדרת "מולדת" לענינינו. יותר מזה יש הרי מדרג ברור מהקל אל הכבד . ארצך זה הארץ העדכנית שאתה מצוי בה [קרי חרן] מולדתך מקום הולדתך [אור כשדים] "בית אביך" זה כבר הוויה הכי אישית והכי אנטימית והיא מן הסתם הקשה ביותר לפרידה. תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לשחר וליאורה. תודה על התיחסותכם. ליאורה, אינני צעיר . ממרום גילי הדיסוננס התחושתי אוטננטי. [ליצירה]
- [ליצירה] לניצן ופרח זו האמת במערומיה, ללא כחל וללא סרק. זה - לא יצירה ולא סיפור . גם הכותרת "רשימת מכלת של חיים" , מנסה לרמז על ראשי פרקים בלבד. ללא כל מגמת "סוף" ספרותי. ושוב ,זה סיפור אמיתי. והוא נרשם בהקלדה ספוטנית, בהתהוות ממש, ללא כל כוונת "יוצר" ויומרות של יצירה. לבד אולי מרצון לפרוק ולחלוק ואולי לעורר מהרהוריפ פילוסופיים, שלעיתים בין שני נקודות שהן לעיתים אחת [ אלוקים מכאן ואבא מכאן] האדם נקלע לעיתים לריק נורא ובלתי מובן [ליצירה]
- [ליצירה] לדוד תודה על תגובתך לגבי הערתך שבסיפא הנושא רחב יריעה ובכל זאת אך בראשי פרקים: לטעמי אברהם בסך הכל נכשל בניסיון העקדה . הביטוי "ירא אלוקים" שהוכתר בו לבסוף מצביע לדעתי דווקא על פחיתות על ענין זה אולי אכתוב בהמשך עוד רשימה באתר ואנסה לתמוך מסקנה זו מהכתוב. אם אברהם אכן היה עומד בניסיון לא מלאך היה מדבר איתו אלא ה' בכבודו ובעצמו וכך כל ההסטוריה שלנו היתה נראית אחרת היתה מתכווצת פלאים כך שמזמן כבר היינו שרויים בימות המשיח [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. ואם אפשר כדבריך להוסיף "לקח". הביטוי "להעלות" ביחס לנירות בא לרמז ולהקביל את המנורה כפונקציה רוחנית עלי אדמות, לאותה שמש בראשית, המאירה פיזית לכל היקום. כשם שהשמש עולה ויורדת כך מצווה אהרון ודווקא שהיא יורדת וחשך פיזי יורד לעולם שיעלה ויאיר מאורה הרוחני של המנורה לכל העולם.[לכן גם אהרון - סמל לשלום] והנה "נר אלוקים נשמת אדם" . כל אדם . וזה המסר של פרשת בעלותך שאין אורה של תורה עולה רק לישראל אלא לעולם כולו. משום שמדובר ביעוד ושליחות על, ה"מתרוממת", הרבה מכל הפונקציות הפולחניות האחרות של אהרון, באה פרשה זו כהמשך לסופה של הפרשה הקודמת, לפיה משה שומע את הקול מדבר אליו משני הכרובים . ולא נאמר מה דיבר איליו ה'. וברור, כי זה הדיבור וזה המסר [ליצירה]
- [ליצירה] הניחוח הנוסטלגי, המתנגן בנים לא נים, הציף אותי . טלטל אותי באחת אל נבכים אחרים ומחוזות של בית הוריי שלי. כשקראתי את התגובות, חשבתי שתגובתי המאוחרת, רק ממעיטה . ובכל זאת.... [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי מאד. אם כי, שום דבר לא יגרע מסגולתה ומערכה המכריע של ה"ציונות" - כהאושיה של ה"אתחלתא". ולענין הערת , שמואל גרינגליק בקשר ל"מ" הסתומה.. כמאמר הנביא : "צור תעודה חתום בלימודי...: אם מותר להוסיף: ישנו ריבוי של "המשרה", שאינו שלם [ ה"מ" - פתוחה] וכל זאת כשמדובר במשרה המיועדת יותר לשרת את בעל המשרה ואינה מתועלת בשלימות לטובת הכלל [ראה לב שרים - לליבם בלבד...]. לעומת זאת, ישנו ריבוי של משרה של משיח [מלא יועץ, אל גבור , אביעד, שר שלום ] שהוא כל כולו לטובת כלל האדם. ולכן המשרה הינה רבה לא לתועלת אישית כל שהיא אלא "לם המשרה". כלומר: לא רק ה"מ" נסגרת לציין השלימות כאמור, אלא וזה היעקר להפוך את המילה גם : "לם - רבה". לשתי מילים : לם המשרה, כלומר שהמשרה כל כולה כאמור מיועדת לכלל בני האדם . עתה אולי גם תובן המשוואה של מכאן לםרבה המשרה כאמור שלימות מכאן לעומת ההמשך של "שלום אין קץ" שלימות אחרת משלימה...... [ליצירה]
