משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
- מדרשיר : "ויעבור ה´ על פניו"
- משיח בגילגול אותיות
- מפסגת הר ברקן
- סודה של שמיטת הכספים
- אלוהים מתגלגל בדמעות
קשור אלי
- [ליצירה] לזיווה תודה על תגובתך. ואולי שטוב שהערת. אין כל סתירה בין מה שכתבת לבין מה שנכתב ברשימתי. אני אגב מסכים עם כל מילה שכתבת הטרגדיה של האנושות שכמעט בכל הדתות חלה מוטציה שבני האדם הפכו עצמם לזרועו הארוכה של אלוהים להכניע את האחרים ולכלותם במונחים של רשימתינו: מנצלים את אפקט הכח של ה"צלם" לרעה וכלפי חוץ ובכלל אין בידם את המשך המשוואה : את האלוהים לעניות דעתי שונים הדברים ברשימה שנכתבה . ראשית תפילה שלגביה נכתב כאן היא אך תפילה ביחס למתפלל עצמו ואך למלא חסרונו לטובה. ושנית וזה העיקר הנוסחה של תעצומות ש"בצלם אלוהים" כאמור לעולם איננה יכולה לפעול או להיותה רלוונתית כנגד :"צלם אלוהים" אחר. הכח הטמיר כאמור המצויין ברשימה הוא אך במסגרת האינטימית של "הצלם" היחיד אל מול אלוהיו ולגבי עצמו בלבד. הא ותו לא. יבלו שפתיו של מי המתפלל להרוג את האחר. ואם הוא עושה כן אין הוא פועל בתוכן החיובי של "הצלם" וגם מנגד לעולם אין בידו המשך המשוואה כאמור. אין למולו את ה"אלוהים". לסיכום : הדברים שנאמרו כאן ברשימה זו הינם אך בבין האדם לעצמו בבוקשולהטיב עם עצמו. וכי אז הכוונה היא כי בעבור עצמו הוא צריך להרגיש אופרטיבית כמו אלוהים על מנת שגם האלוהים יצטרף אליו ושוב תודה לך יתכן כי ההבהרה שבכאן חיונית הייתה על מנת שלא תתגנב שום מחשבה נואלתבלב מי כי בכלל וחלילה יש הווא אמינא לומר כי האדם יכול לחוש כאלוהים להזיק לאחר [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה היקרה , ראשית ברכות על ספרך. אכן כן אולי ליבי תמים וחובה לפחות לי לנהור אחר מה שכינת "הבנותיו". אך לחלוטין אינני תמים במובן של נאיבי. ואני מתפלא עליך כי בענינים קרדינאליים שכאלה רלוונתי בכלל בעיניך : "מה שיש או אין בשמיים.... בין יומרה ספרותית - לנביא לבב חכמה, אולי יש עוד משהו בעולם הזה. על כל פנים, זה באמת לא חשוב מה יש בשמיים, כשמנסים לתקן עולם הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, תודה לגוד. אכן לא שמתי לב ונשמטה האות [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. קצוות ה"מתח" העיקריות שבאמונה מגולמות ב"איש האלוקים" מכאן. ובאיש שכל עשייתו בבחינת "אלוהים",ממנו וממעשי ידיו לכתחילה,אני די מבין את ההחלצות הגורפת ללמד סנגוריה על אהרון . ואף דומה,שמה שנכתב כאן על ידי המגיבים הנכבדים עדיין רחוק מלבטא את דמותו היחודית והיחידה של אהרון, שהוא הדמות האנושית הבלעדית, שמעטרת בתוכן ובמהות את שמו של הקב"ה כ"שלום" .[ אגב,רק על אותה ההתנהגות המופלאה של : "וידום אהרון", אפשר לכאורה לכתוב ספר שלם.] ובכל זאת, הנכם לדעתי שוכחים יסוד חשוב מאד במסריו של המקרא [יכול שהשרף אף כיוון אליו]. תורת ישראל מציינת נרטיבים לא מפני שחשוב בעיניה כי נלמד לדקלם את הנפקויות המידיות הספציפיות לגבי דמויות המפתח שבאותה הדרמה, אלא בעיקר על מנת שנזקק המנרטיב כולו את אותם המסרים הערכיים איכותיים, שהתורה מבקשת להנחיל לדורות . כך, סיפור העקדה לא בא אלא לומר כי האלוקים ניסה אותנו פעם אחת ויחדיה בניסיון מטודי, על מנת שמכאן ואילך להוריד כליל מסדר היום "קורבן אדם" וכי אף לעולם לא יחזור אפילו לא אותו הניסיון החינוכי. וכך גם כאן . בזיקוק אנליטי מוסרי ערכי של סיפור העגל, לדעתי זהו עיקר המסר . והלא גם התורה הוסיפה וציוותה : "לא תעשון עימדי אלוהי כסף ואלוהי הזהב. דגש על "עימדי". בדיוק למקרה הזה ודומיו. ואף על פיכן, באותו המישור האיסטרטגי - ערכי, נאמר גם : "ויתאנף ה' באהרון להשמידו". האם רשאים אנו להתעלם מקביעה קטוגרית זו של הקב"ה אשר מצהיר כשופט , המכריע והגוזר . האם, לפחות אין הדברים חקוקים עלי ספר, כמסר ערכי לבאות כאמור. [ליצירה]
- [ליצירה] מתחיה -לגאולה. למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם. דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים. במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה. וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת. לברוא גאולה טהורה לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] לזיוה גל תודה על שתי התגובות ועל הערותייך המועילות בעיקר לגבי העורבים. לענין שאלתך/תמיהתך ביחס לקריאה שלי לזמן חילונים לארוחות שבת מבלי לחשוש לחילול שבת מצידם. הנושא מורכב מאד ומצדיק "צלילה" עמוקה יותר. יחד עם זאת בקליפס אגוז : יש לי דעותה מגובשת בכלל וגם בענין זה. אני מאמין שאת הקב"ה מעניין אך האדם ורווחתו. ושום יסוד פולחן אחר וכי כל מצוות הפולחן הינם מארג נורמטיבי פלאי של "גדרות" להשיג התוצאה כאמור אני מאמין שכל תורת ישראל זה : "ואהבת לריעך כמוך" בבחינת : "זה כל האדם" אני גם מאמין שהשבת כל כך קדושה ומופלאה שחלילה לנו מלמוסס אותה בהתרת "גדרים" וכך עוד כמה מדרגות בפיראמידה שמפאת הקיצוור נדלג עליהן לענינינו : התכוונתי לכך ואני מאמין בזה: שאסור לשדר לחילונים שהם לא רצויים כאורחים בשבת מפני שהם מחללים שבתם בנסיעה לאירוח. זו דעתי ואמונתי. לא שאני חלילה מבקש לעודד חילול שבת או שהדברים משקפים חלילה את התנהגותי או התנהגות משפחתי. הרי פעמים שחילונים מגלים אצלנו ענין באירוח בשבת אני מקדימים להסביר להם כי נשמח ואפילו מאד אם יבואו לאירוח מושלם מערב שבת ועד מוצאי שבת אגב מכך שאנשים לא מתארחים אצלי בשבת בגלל שהם יודעים כי מפריעה לי נסיעתם, מאבדים גם סיכויים לחולל שינוי בסטטוס קוו. צריך גם לקוות שבערוץ ארוך של זמן יהיה בסוף גם לפחות חילוני אחד,שהחוויה שלו אצלך בשבת של אירוח תגרום לו לשינויי מחשבה, השקפה או אפילו באורח חייו.... ושוב תודה על התייחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ויפה ואם אפשר להוסיף:"שא את ראש",כפשוט,בא להטיל אחריות מינסטראלית ושילופית על ראשי ישראל במקרה זה על משה ואהרון. הואיל ולגבי קהת מוטלה עליהם משימה הכי רגישה ומסוכנת ולפיכך גם הכתוב מתרה שוב ושוב החש ומיתתם עד כדי חלילה כריתת שבט לכן פתח בהם להדגיש את האחריות השילוחית הגדולה של משה ואהרון לגיבהם. לגבי גרשון האחריות השילחות הייתה פכותה בהרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, תודה על התיחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] אין שחור ולבן התלבטתי מאד אם להגיב. ובכל זאת אני ילד מעברות, שאולי שפר גורלו לראות את אותה התמונה משני צידיה - כך שאני יכול להסכים כמעט עם כולם אישית לא חשתי את מוראתו של השד העדתי. אבל סביבתי הקרובה שידרה תמיד דלות וחוסר אונים לעיתים גם של עושק וניצול. לעולם לא אשכח כיצד אבי המנוח בשביל לקבל עוד יום עבודה, או בשביל שירשם לו עוד שעת עבודה שמימלא הייתה עבודת דחק של חצי יום. צריך היה לשחד [לפחות בעיניי שבדיעבד] את המנהל העבודה האשכנזי בכך שהיה הולך לעשות לו ניקיונות בביתו שלו....... וכנראה בשביל לא לפצוע את נפשינו אנו הילדים היה אבי מרגיע ואומר כי הוא עושה זאת מרצונו משום שאשת המנהל נפטרה ואין מי אשר ינקה לו את ביתו [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בשם היוצר בס"ד. מביך, מביך , מביך השיר נכתב על ידי ,ושולח על ידי , והנה נמצא לו "יוצר" אחר . בתקווה לתיקון מהיר של המערכת. - משה אהרון. [ליצירה]
