[ליצירה]
לאמלי, תודה על תגובתך.
כן, מסכים כי למהות הנפסדת הזו של ה"קורבן", יש עוד שלוחות והסתעפויות מהם נפתלות בכיוונים שהצבעת.
ברגע שהאדם ילמד לוותר על הצורך הקיים ל"רצות" תחילה על חשבון עצמו ואחר כך ביתר שאת ובמכפלות על חשבון אחרים,
משם לדעתי תתחיל דרכו להרפא
[ליצירה]
כבר הכותרת גורמת לבחילה נוראה.
לכתחילה נמנעתי מלהכנס ולקרוא .
ידעתי כי מידת הכעס שבי תעביר אותי על דעתי ומהר מאד אמצא, כמי שמחרף את אבות אבותיהם הרוחניים של דרדקים אלה, שטופי המח. שאין להם דבר מבינתם שלהם ואין הם אלא מקיאים קלישאותיהם של אנשים קטני מוחין. אנשים שרלטנים, שכל תפארתם בשכתוב ההסטוריה ובשיעבודה לאינטרסים זרים.
משהמלאכת התגובה נעשתה כבר, ואולי דיה על ידי התגובות הנפלאות של : לגוד, אמילי ,ליאורה ודב ועוד, הוקל מעט.
והגם כשקראתי כל מלה בזעם, שאינו עצור בנחיריים רושפים, שמרתי ביני וביני על איפוק, על שליטה עצמית.
עד שהגעתי לתגובתו של השרף .
כאן כבר אבדתי את שיווי משקלי הרעוע מימלא. מצאתי עצמי צורח. די די
לכו לעזאזל. אל תגעו במשיחיי ........
נבלים ברשות קולמוסכם, עלוב והמשתלח.
ליטפתי את עצמי להרגע, לשוב ולדבר שקט וחכם
שרף יקר, לא חשוב מה כתבת וכיצד ניסית להצדיק את מה שביקשת להצדיק. אבל ריבונו של עולם, התבונה הינה לדעת מתיי לאחוז בזה ומתי לאחוז בזה.
על דברי הבלע המושחתים שכאלה, היה בכלל מקום להתחיל בדברי סנגוריה כל שהם.
היית קודם לכל צריך לזעוק ומרה ולקרוא למפופק, הבלתי בשל הזה, לשבת שבעה נקיים ולחזור בו מיד
עוד לא ראיתי "כישרון" ממוקד ומשחית שכזה .
להשכיל לחלל במחי משפט אחד. גם את ה"שואה" גם את ה"שמחה" וגם את ה"ציונים".
זו חרפה שאין עליה כפרה .
בכלל, אתה באמת גם מאמין, למה שכתבת אתה, כי הציונים כשודדי ים ממש, עמדו על הפרק, חטפו את הפליטים מנעו מהם להגיע לארץ האבטחה הנלבבת אמריקה , העמיסו אותם על אוניות רעועות והכל להביא אותם אל ארץ "גזירה" .להפוך אותם לבשר תותחים על מזבח מדינת הציונים .
די לכם,[ או שמא האסון ש"רב לכם"]
בעיניי אמירות מסוג זה, יותר ממגעילות .
חדלו לכם, מלחרף מערכות אלוקים חיים.
הציונות ומדינת ישראל הם קודש הקודשים של האלוקים שלי ולא רק שלי.זו ההויה הגאולית וזולתה אין
ואתם ושכמותכם עושים הכל שהאלוקים שלכם יהא אלוקים אחרים .
יקח לנו עוד דורות רבים להתבוסס באימיה הנוראים והבלתי מפוענחים של השואה. וגם אז לא נבין דבר לאשורו. והנה הזדרזתם וקמתם תרבות אנשים חטאים, לעבד בעבורינו את השואה לדלות את מסקנותיה. להפוך את אימיה לבליסתראות הנורות לכיוון אחד - הציונים - כולנו.
ואתם במחי קולומוסכם המעוקל, מוסיפים ומשתלחים גם בכל היקר לנו.
עצוב ,חבל ובלתי נסלח
[ליצירה]
לאמילי תודה. באתר כיפה, מצויה דרשה אורקולית של כב' הרב דרוקמן תחת הכותרת : "זאת חוקת הפרה" מעניין אם תקראי שם את תגובתי שבתורף , יהיה בכך כדי ליתן מענה כל שהוא לתמיהתך. שכשלעצמה שהינה מובנת עד מאד.
[ליצירה]
לא , לעולם אין נחמת הגיון לאובדן.
רק מתוך התמדה של עבודת אלוקים שבשגרה
הזמן אט אט מנדב לנו "רזין" של ניחומין :
החובשים את השבר,אך במעט
והמישרים מבטינו לאופק.
כי כל הנחלים זורמים לים
[ליצירה]
לש.ר.ף צר לי שנתפשת ל"שולי" הדברים.
וגם לגבי אותם הדברים, נראה לי שנסחפת
למה דמגוגיה?
אין רבנים שדוגלים בהחנקת כל ניצנים של אמת אחרת.
אין רבנים כאלה שיש להם חסידים שוטים, שלוקחים לא פעם את הדין לידיהם.
אין חסידים שוטים שמתדרדרים גם למעשים נוראים - רוע נתעב לשמו.
והלא לכך, יש לכאורה אין ספור דוגמאות ואני מקווה שלא תאלץ אותי להזכיר לך.
על כל פנים. כך הנביא מנבא: "וסר מרע משתולל" ומשהתחלתי לפרש את הרישא [ותהי האמת נעדרת] חייב הייתי גם לצקת את התוכן הרלוונתי מבחינתי גם לסיפא האמורה
וגם אם זה לא נראה לך, מה בין זה לדמגוגיה
אבל חבל שלא התיחסת לעיקר : לרישא, שבו המושג : "אמת נעדרת " מתפרשת כאמת חדשה המשוועת לקיים את חיותה ואשר נקטעת ונחנקת באיבה משום שיש "קבלנים" של אמת ארכאית ולא רלוונתית שבידם מעדר המונף תדיר, ל"נקש"
כל ניצנים של אמת אחרת
עד כי לא מתקיים :
"אמת מארץ תצמח"
[ליצירה]
לאסף ארצי.
תודה על תגובתך ועל הרעיון המשלים .
לצערי בגלל לחץ בזמן, את רוב הרשימות, אני מקליד בחטף ובציטוטים מהזכרון בלבד, כך שוודאי בעוד רשימות אני מצטט כנראה, שלא במדויק .
על כל פנים הערתך במקום ושוב תודה.
הערתך תאפשר לי להתיחס להיבט משלים נוסף.
אחד השאלות שהטרידו אותי מדוע אהרון עושה שימוש ב"נזם" במקום ב"עגיל" .
ונראה לי שהשימוש כאמור, בא לבטא את הטכניקה של "משיכת זמן" שהרי.
"נזם" = "זמן".
אהרון ביקש לעבוד על תודעתן של הנשים שיתמהמהו ושמא בינתיים משה יגיע.
והנה גם בענין זה הקדימו נעשה לנשמע. ולא ירדו לעומק הדברים.
ולא רק זאת ביקש אהרון גם לרמוז ושוב בעיקר לנשים על מקומו האופיני של ה"נזם" - באף.
שבמעשיהן גורמות הן גם לחרון אף נורא