בס"ד
מצה עשירה - מצא טוב.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הממ... האלוווו!!! "האבסבורגים", בלי שום "האג". וחוצמ'ה, אני שוקל לכתוב תשובה בשם המלכה ונחתום בטבעת על עיסתה. [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה עדכנתי את היצירה הזאת. בדיעבד אני קצת מצטער שפרסמתי אותה כמו שהיא היתה. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב יופי! ובנוגע לשם, גיל, עזובת'ך משטויות. באמריקנית (חבר שלי, שמשתדל להיות בלשן, גילה את אזני שזו שפה אחרת מאשר אנגלית) כבר משתמשים מזמן בתורה הזו של המילה לתיאור "מוציאים לפועל" כשכל כוונתם למחסלים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה... אהבתי! זה נחשב? מסר עמוק... ממש מוצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי! התחושה שעוברת בשורה השניה הקסימה אותי. איזה ביטוי יפה לתחושה המדהימה הזו! יפה מאוד! בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] רן יקירי מוות לערבים. כן. מה, רק ליהודים מגיע? זו לא אפליה?המסר ה"לוחמני"? זה עוד רגוע. הקריאות האלה לא נובעות בסערת רגשות אלא דווקא מתוך הגיון צרוף. לעשות גם להם פיגועים... אחלה רעיון. הגיע הזמן. [ליצירה]
- [ליצירה] סוסת אור בשבוע שבו הסתיים הגירוש הייתי ביד ושם. הייתי שם בתפקיד, והחזקתי את עצמי בכח. אבל היה שם רגע אחד - התיישבנו לשתי דקות עד שפינת הצפייה תתפנה - אני נושא את עיני, ובדיוק מעל ראשי, ללא שום התראה מוקדמת, תמונתו של אחי הוורשאי, ידיו מונפות מעל ראשו, וטלאי על חזהו. בכיתי, ובכיתי, ובכיתי. עברו חודשים עד שהצלחתי להדחיק את התמונה עמוק מספיק בכדי לשכוח, לחיות. רק דרך הגירוש התחלתי להבין קצת את השואה. בסוף הסיור ההוא ראיתי כרזה מונפת, שם ביד-ושם: זכור את אשר עשה לך עמלק. אינני מתכוון לשכוח. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! פשוט מדהים. יש מילים. הן בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, קצת קשה לי להתרגל לשם החדש-ישן. אני כל הזמן מחפש אותך בנעל-בית... בכולופן, חבר, אני ממש מבקש שלא תעשה לי את זה. את החיים שלי אני אמור לכתוב. אם אתה תעבור שם קודם, לא יישארו לי גשרים לשרוף בחדוות ניצחון מאחורי גבי. הלא כן? [ליצירה]
- [ליצירה] אני, בנימין נקונצ'ני מ-ת-נ-צ-ל!! טעיתי באופן מביש, יצאתי חומוס. גוגוק, שהבהיר לי את העניין אישית, אכן צילם את התמונה המקורית שמופיעה על כריכת הספר של דוד בן-יוסף. מה דעתכם על זה? בנימין שאומנם לא טעה, אבל פתח את הפה גדול ומוקדם מדי, וכרגיל יצא ידיוט [ליצירה]
תגובות