[ליצירה]
התגובות שקבלתי על הגרסה הראשונה:
המגיב : תמי גבאי
תאריך: 18/9/2005 16:14:11
התגובה : (56430)
אהבתי את שלושתם. האמצעי הכי הכי. אני לא אוהבת בוחנים אנשים.
כל אחד צריך את הקצב שלו (-:
תודה לך.
--------------------------------------------------------------
המגיב : רעות מגן
תאריך: 18/9/2005 17:04:54
התגובה : (56431)
שלושתם מקסימים אך האחרון הכי יפה! (-:
-------------------------------------------------------------
המגיב : אילה אברהמי
תאריך: 19/9/2005 00:39:27
התגובה : (56489)
פשוט כך. וכך היה.
--------------------------------------------------------------
המגיב : ליאורה לוי
תאריך: 19/9/2005 20:19:15
התגובה : (56563)
שלושה שירים נהדרים, שאיכשהו מתקשרים לי...
הכי אהבתי את הראשון :-)
[ליצירה]
א. זה שיר יפה מאד וציורי מאד.
ב. זה כתוב מאד אוטנטי.
ג. זה נשמע כמטאפורה (אולי לצבע האפור של הכביש בו זורמים חיינו).
ד.אם אכן זו מטאפורה, אז כדאי לרדת לפעמים מה-"כביש" להיכנס לחורשה, ולהנות מהצל, הירק וציוץ הציפורים. זה מעשיר את החוויה הדלה של חיים אפרוריים.
ה. הצעה כזאת חלה גם על טיולים אוטנטיים.
[ליצירה]
אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא.
"משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע"
דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות:
"השקט, הנכון, המפוסל בזהירות
לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה"
מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה
"ירושלים קברים סביב לה
שיכורה מאבק וממוות
וצחוק ילדות אקראי על הדשא"
בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה.
[ליצירה]
יופי ( |-:) זו כל חכמת החיים. אילו כולם היו רואים כך את החיים, היו הרבה יותר אנשים מאושרים בעולם. גם בגיל מופלג כגילי, כך אני רואה את החיים.
(אגב: אשרינו שזכינות לחיות בעידן האינטרנט שפותח לנו צוהר לאן שרק נרצה לחקור ולהרחיב את הדעת ומבט על היקום המסקרן)