אתר האינטרנט נמצא.
ממתין לתשובה.
מתחיל להוריד מן האתר.
פותח דף.
(מתוך שורת המצב באינטרנט)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מישי ואוהב, למה לרדת? זה דווקא ממש מקורי. חמוד. גם אני תמיד מסתכלת שם, זה כ"כ מעצבן, כל פעם מחדש... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, תודה לך! אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.) [ליצירה]
- [ליצירה] חחח. איזה חמוד זה. נכנסתי לכאן שוב, בכלל לא זכרתי שכבר קראתי את זה. זה ממש חמוד. ומישי ואוהב ממש רשעים. מה את, שמוליקיפוד? תרביצי לב חזק, גם בשמי. סתם... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהיייים!!! ב"ה כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור. והרי הפירוט: "אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת. "ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה... "מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו. "פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי... איזו יצירה עמוקה. אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי לציין ש ב"ה העובדה שאחרי כל משפט מופיעה נקודה מעידה על החתירה לנקודה העמוקה שבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שכחת אוד משהו מישי אתר האינטרנט נמצא - אינטר מלשון להיכנס - פנימה - בתוך, האדם מחפש את האני העצמי שלו. איך שכחת?!!?!!?!! [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט אבל...... לא. שימי לב שלא רק מהקטע הרוחני, כל מקום אליו את נכנסת אליו. חברה חדשה, אפילו חברה מוכרת- כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת קודם כל- אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח יותר מהיצירה אתם הצחקתם אותי לאללה....חח חמוד מאוד שצוטט את זה.... ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] רוצה לבכות? תשאיר את העיניים פקוחות פקוחות בלי למצמץ, זה יבוא גם עם כל האפקטים הנלווים, העיניים האדומות והכל. למען האמת- אפילו עם העצב. תופעה מעניינת. כשאתה בוכה, גם אם זה לא אמיתי, אתה נהיה עצוב. ולהיפך. אם תחזיק חיוך מאולץ, תהיה שמח- אפשר להסתכל על זה כסוג של דיסוננס קוגנטיבי- איך זה יכול להיות שאני עצוב, הרי אני מחייך. מסקנה: אני צריך להיות שמח. ואז נהיים שמחים. ולהיפך. השיר ממש יפה, אהבתי את ה'הצפתי מבט'!! [ליצירה]
- [ליצירה] ככה הייתי רוצה למות. (לא הלכתי והכל, ובכל זאת. זה המוות המושלם.) כל כך כל כך כל כך רומנטי. ועם זאת מקסים, נראה לי, גם בעידן הפוסט מודרניזם. זה יפה. מושלם, ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אפילו הבנתי עלאמת ממש שיר של מתקרבת!! יפה. אהבתי. את מנענעת לולב? סתם שאלה- זה נכון שאשכנזיות מנענעות לולב? [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה.. יש לזה אווירה שכזאת של לידה מחדש, כל האווירה של השיר, וכל שורה ושורה עם משמעויות יפות כל כך, אווירה של טהרה. איזה כיף לי שחזרתי לכאן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי עד הסוף למי אתה צועק. אל השבת? הרי היא, כהגדרה של היום השביעי בשבוע, קבועה ובאה תמיד, לא צריך לקרוא לה. היא תבוא גם אם אתה נוסע בה בשבת לאכול צ'יזבורגר. אל אווירת השבת? הנֹעם? בשווקים זה כמו אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשוק, הייתי מכריז ואומר - שבת היום לה'. אבל פה זה נשמע שונה. לא יודעת. למי אתה צועק. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שאי אפשר לעשות ממוצע כזה, הא? אין לי אף אחד. שיר, לו היה לי רק שיר. לך יש. ... לילה טוב. [...כואב לי כבר הראש.] [ליצירה]
- [ליצירה] אתם חושבים... אתם חושבים ששיר יותר יפה ככה, כשהוא בלי כל הרווחים הענקיים שיוצאים מכך שצורה הופכים כל שורה לפיסקה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הסוף :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. אני לא היחידה שיש לה את הקטעים האלה? ש- מתארת לעצמך סיטואציה, שתקרה, בבקשה שתקרה!! והוא יגיד ככה, ואז אני אגיד ככה, וכו'. מבלה שעות על גבי שעות בלדמיין את זה, ומשום מה, הסיטואציות האלה אף פעם לא מתגשמות. למה? עד שסוף סוף אני מוכנה כל כך, עם התשובה שלופה בכיס, לכל שאלה.. [ליצירה]
תגובות