בס"ד
לעיתים אנו מוצאים אהבה במקום שבו מעולם לא חשבנו לחפשה... - בליבם של הקרובים אלינו ביותר.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה שלום ביכורים? . [ליצירה]
- [ליצירה] יש כבר שיר יש שיר כזה: למה זה תישא עינך למרחב בקש אושרך, שור הן כאן כל טוב עולם אך מעינך הוא נעלם. כאן כל טוב עולם. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... זה פשוט נכון. זה קרה לי באופן אישי כל כך הרבה. וזה פשוט מקסים. ממש התחברתי ואהבתי אני עוד אחזור... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כול מילה בעצם היותם קרובים הם כבר אוהבים נהדר הקצר ..... לימור [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה משאל-צורה!!! כל מי שבעד דעתו של רם בן חורין, שיגיב. מי שבעד היצירה - שיגיב! מלאו את חובתכם האזרחית! בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] ואאיי, וגם יא-אללה! איך, איך לא קראתי את זה עד עכשיו?!? זה מ-צ-ו- פה! בשוקולד משובח!! [ליצירה]
- [ליצירה] אח, יאיר, בתחילה גם אני הקטן חשבתי שהיצירה נגמרת קצר מדי. אבל אז, כמו רצועה אלסטית שנמתחה והתיזה אותי חזרה, קלטתי שהסיום אינו רק סוף. הוא ה-סוף. יהודי השתחווה לצלם. "ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו" "ויכפר על בני ישראל" [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאת היצירה הזו צריך לקרוא ולבכות פעם אחת לפחות על כל קרבן של המרצחים... קראתי ארבע פעמים עד עכשיו, וארבע בכיתי. עד מתי?!? [ליצירה]
- [ליצירה] אף אחד מכם לא הבין אני שמח שהציונות מסיימת סוף סוף את דרכה המדהימה, ומפנה מקום לעבודה האמיתית - איחוד העם ובניית תרבות הבית השלישי. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע רגע!!! גיליתי שיצאתי פה רעעעע מאוד... נכנסתי לפה לראות את היצירה שוב וקראתי את כל התגובות. אז ככה: א. מעולם לא נתכוונתי להאשים את גוגוק בפלגיאט. בסה"כ נתכוונתי להגיד שכבר עשו את זה. ב. נסתבר לי, מתוך תכתובתי עם גוגוק עצמו, שזו התמונה המקורית כפי שהפיעה על הספר 'עיגולים של שמחה', וכי הזכויות שלו. אני מקווה,שהבהרתי את עצמי דיי כעת... [ליצירה]
- [ליצירה] יווו.... נפלאותיו של הסוכן האישי! בלי טרחה, בלי עצבים. גם אני הייתי מאוד מאוד רוצה פגיעה אחת בלב שלא ארפא ממנה כל חיי... קראתי את ההקבלה נכון? :):) ..."בעד! בעד!", נשם בכבדות, "הגעתי בזמן?? בעד!!" (נשם כאילו...?) [ליצירה]
- [ליצירה] אהמממ.... בתור אחד שלא אוהב לכתוב בחרוזים, יש כאן המון חרוזים :) [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה... הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אסף, תיקנתי. תודה! בנימין [ליצירה]
תגובות