בס"ד
לא בחסד
ולא ברחמים
כי אם בזכות
המעשה
והרצון
אשר
נעמוד מלפניו
כי הטוב
אינו מיטיב ברחמיו
אלא בזעת
אפינו
בעמל אשר נשמח
בו
ובתפילה
אשר מתוכי
ארקדנו.
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כואבת ולא מאשימה. אני מבינה את כאבך דינה, כואבת איתך. קשה לי עם המשפט האחרון- על כך שהעולם כמנהגו נוהג הוא חסר חיים. אמת. יש משהו אטום באנשים שלא מרגישים כלום בעת הזאת- אבל אין זה הופך אותם ל"חסרי חיים". זה הופך אותם אולי ל"מנותקים" מהעם, לאדישים, אפתיים- אבל ליבם ונשמתם במקומם מונחים- ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיה- זה כל-כך.... מהלב וישר לדף כמו שאמרת פעם, מה שיפה בכתיבה שלך זה שהיא כל כך טבעית וזורמת, בלי מילציות והתיפייפות, המילים והסגנון דיבור (דיבור!) המיוחד שלך נטו. ......וגם ריגשת אותי, מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי עצורת נשימה רוב הסיפור- זה הזכיר לי עבודת בגרות באומנות של חברה שלי, שצילמה בובות בצורה מאוד מאיימת ולא מחמיאה- המסר שהעברת מאוד חזק וחשוב- נהנתי מכל רגע. [ליצירה]
- [ליצירה] *** בס"ד היה לי נעים לקרוא, מעניין שאת כותבת על גשם דווקא בקיץ. איכשהוא אני מרגישה שמה שכתבת יכול לקרות רק בסיפורים. אולי זה בגלל שאני כבר לא סופרת מרצפות כשאני הולכת ברחוב, או סתם כי בחום כזה של קיץ קשה לדמיין שלולית. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למהללים אני קוראת לזה: זעקה אילמת. ומה שיפה הוא שכל אחד יכול לקרוא לזה איך שהוא רוצה. בעיניי זה מאוד מוסיף המיקוד של האור על היד והחושך בצדדים. זה מאוד ממקד את המבט של המסתכל. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא מעניין לדיון... אני מסכימה עם מה שכתבת, באמת כשעסוקים כל כך ב"לתפוס" את הרגע, פשוט מפספסים אותו. ויש גם את העניין של חוסר התמודדות עם המתרחש במציאות כשמתחבאים מאחורי העדשה. ובכל זאת, לפעמים תמונה שווה יותר מאלף מילים. נושא מעניין לדיון, בכל אופן. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני כמה שנים שמעתי על משפחה שבה האמא הייתה דתייה והאב חילוני ותמיד תהיתי איך זה במשפחה שבה זה ההפך- ועכשיו זכיתי לקרוא, היה מעניין, ונקודת המבט הילדותית מאוד המחישה את הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] ציניות ספרותית לא נבהלתי בסוף, סתם צחקתי. לדעתי כל הקטע המתמטי והמחושב מאוד הוסיף ותרם לסיפור, והוא מה שמייחד אותו ונותן לגיטימציה לסוף שכזה. [ליצירה]
