גונבת איתך עוד כמה דקות של אושר.
זה מה שהלו"ז שלך והמצפון שלי (ולהפך)
מכתיבים לנו.
גונבת ממך עוד כמה דקות. אושר.
אולי אתאשר בעצמי.
את אשר נגנב יש להשיב.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתוק לאללה פילוסופי עם פאנץ' פו הדובי. בתור אחת שהייתה חננה רצינית בתיכון, ומאידך לא טרחה לחכות עד עשר כדי לאכול את הסנדביץ' שלה, ובאופן כללי לא הכי מסתדרת עם גבולות שרירותיים, אני לגמרי מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] לויקינג שלא ידע מה זה חורף היי, עשית לי פלאשבקים לטיול הסקנדינבי שלי. כל המקומות, ההיסטוריות. מאיפה לך זה? ויקינג נסתר... [ליצירה]
- [ליצירה] ילד טוב ירושלים הגעתי לכאן מן הנתיבים, לפי התאריך וכמות התגובות, ממש בוששתי. כמו גם הגאולה, שלא כמו הזעם. רוצה גם לתת הפנייה ליצירה בהשראת העיר, קרוב יותר לכניסה והיציאה ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אח.. אח.. מתמוגגת [ליצירה]
- [ליצירה] שיר על שמי פשוט יוצא מן הכלל. האקספוזיציה המינימליסטית של "ואני", תואמת למסר החוויתי שהשיר מנסה להעביר. השילוב בין ציטוטים השאולים מכתיבה גבוהה וכתיבה פופולרית גם הם משדרים תחכום עדין. למשל: ב"השיר הזה" בחירת המילה "הזה", המתכתבת עם הלייטמוטיב אצל נתן יונתן ז"ל, ראה "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא", ומאידך הרפרור לפיקיות ואמן התמלילנית מירית שם אור יבדל"א. ואילו הייתי אחת מהצד, טובי וכל החבר'ה הטובים הייתי ממשיכה ושופכת קולמוסי אט אט עד חשיפת גאונותו של המבנה הלירי הנדיר שלפנינו, המסווה עצמו במעטפת של מעין לעג עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה מאוחרת בפעם הקודמת שקראתי לא הגיבותי. אולי הייתי צריכה לעכל הכל, אולי הייתי צריכה להפיג את אדי האלכוהול, ואולי בכנות, התקנאתי. הא לך אשה מקנאה תחת בעל, שנאמר אין אשה מתקנאת אלא בירך רעותה. ומעתה אמור - גם אם ירכה נפלה ובטנה צבתה. אזהרה: משרד הבריאות קובע כי האלכוהול מזיק לבריאות, אך אפס כי תראו מה הוא עושה ליצירתיות. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי הנה עוד תגובה חיובית. מרגיש את הבריזה? [ליצירה]
- [ליצירה] עושה לי את זה "איזה בוקר של כיף איזה כיף שהיה לי הבוקר איזה כיף על הבוקר אח איזה בוקר בכיף" (תיסלם) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להתענג על רומנטיקה שפסה מן העולם, הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה 16?? היא בת 13 מקסימום. התמונה טובה אבל יש לי הערה כללית, לדודי ולעוד המונים שחוזרים מהמזרח. כולם שם פתאום מתחילים להתעניין בצילום אנתרופולוגי עאלק. ולצלם ילידים, בעיקר ילדים בסביבתם הטבעית והמאוד עלובה. אני אומרת את זה גם לחברים שחזרו והראו לי תמונות. יש כאן מימד מובהק של ניצול. לילדים האלה אין יצחק קדמן. עוד הרבה הרבה לפני זה אין להם תזונה חצי ראויה. למה שתצלם אותם ככה, גם בלי לשאול רשות וגם אם הסכימו, (יש להם ברירה מול הכובש הלבן?!) חשבת להציע להם תשלום או אפילו ארוחת צהרים ברופיה וחצי עבור הפוטו-אופ? ואם כן, אז ההערה נשארת על תקן כללית בלבד. [ליצירה]
תגובות