כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא?
[ליצירה]
שקט לרגע, עצור לרגע והסכת - (אם בכלל ככה כותבים את זה...) משהו מרושע??
אתה יודע שלא היא רוצה לאכול את כיפה אלא הזאב, ולותנת רק מנסה לשחרר אותה... (במילים אחרות: קראת לאחרונה את כיפה אדומה?)
[ליצירה]
אני מצטערת שאינני רוצחת!
סליחה, חתלתול, הו, סליחה!
כל כך לא התכוונתי לאכזב אותך, בזה שאני לא מנסה לרצוח ילדים תמימים! בזה שאני נגד רצח חפים מפשע!
אם אני אלך לעשות פיגועים עכשיו זה יעזור? אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ועדיין יוכלו להגיד שבגללי הילדים המוסתים הללו גדלו ככה, כי הפחדתי אותם!
עזור לי, חתלתול, להפחיד אותם, מהר, כדי שהל יסתדר לפי התאוריות הכל כך אובייקטיביות שלך!!!
איפה אתה חושב שאתה חי?? תתעורר!!!!!!!!
אתה צריך (חס וחלילה!!!) שאחד החברים טובים שלך ירצח?
אבא?
אחות?
הגיע הזמן, שתתעורר, לפני שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר מידי מאוחר.
[ליצירה]
אני אוהבת את האסוציאציות בשיר, זה כמו תמונות. וזה תמיד חוזר לזה שהיא חשבה שהם יהיו בפריז. זה כמו שהמחשבות נודדות ואז אתה נזכר על מה רצית לחשוב ושוב נודד ואז שוב נזכר...
אהבתי.
תגובות