מבטו התמה, המתפלא
של בני הקטן
עיניו הבוחנות אותי
בסקרנות חדשה,
בשמחת הגילוי
של עולם מלא שנפתח
בפתע פתאום - - -
ולוואי תמיד כך.
מתבוננת ...
-
לא כל מי שכותב שירים הוא משורר- מספיק שהוא אחר...
(מתוך שיר של מתי כספי)
לא מתיימרת להיות משוררת, אבל כותבת לפי כיוון הרוח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! מאד! מתחבר לי לשיר של רוחמה רז "ירושלים שלי" - כל אחד והירושלים שלו... [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי יותר את השיבולת הזו. כמו ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של דימוי שמתפתח לאורך השיר. הכותרת מצוינת. האם מיץ פטל מכוון לחיים הפשוטים ביחד?אני מתכוונת,אחרי כל ההו-הא והצלצולים של ההיכרות והחתונה?(גם אם לא,זה יכול להסתדר יפה) 'אבל אני זג' - ולא זוג; אבל בע"ה עוד ישברו כוס והוא ישקה אותך מהגביע. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת? ... הכניס לי קצת דיכאון. ואנחנו עוד באמצע החגים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איך הצלחת לתפוס את הרגע? באמת מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי. שלא נדע עוד מלחמה... [ליצירה]
- [ליצירה] ענק! באמת חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] * אותי זה לא הצחיק. אולי כי אני מכירה מקרוב סיפור כזה, של זוג שהתחתן ושבועיים (!) אחרי החתונה גילו אצלו סרטן. תוך שנה (שנה של בדיקות וטיפולים וסיוט) הסיפור נגמר. הוא מת והיא היום אלמנה צעירה. אז ניסית להיות שנון, אבל לי זה עשה צמרמורת. בכל זאת מילה טובה - אתה שנון וטוב באופן כללי. גם אם במקרה הזה הנושא בעייתי לדעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] . ובאמת ההווה הוא רק הרף עין, ומה שהוא ממשות הוא העבר והזכרונות שחיים בנו תמיד. כל רגע הוא חסר ממשות אם אינו נשאר חרוט בזכרוננו למשך הרגעים שיבואו. משחקי המילים מוסיפים הרבה (אטי-אתי). "מפרפרים" הזכיר לי שיר נשגב של יאיר שגיא על התפתחות השלבים מגולם לפרפר (לרוץ לחפש ולקרוא); והעפר - סוג של אסוציאציה - מתחבר לי ל: ...כמה מים צריך להוציא מן העפר, ולכסות כשקר ולנחם כשנשבר ובסוף נגמר, ובסלע נשארים קוי מתאר. (ציטוט חופשי מהזכרון, מה שמראה על כמות הפעמים שקראתי את השיר הזה...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו שיר חזק! ועצוב נורא... [ליצירה]
תגובות