בס"ד
אני מרימה את פניי לשמיים
כמחפשת דבר מה,
מנסה להבין את העולם הזה
ולחשוב עכשיו איפה אתה
אני מרימה את פניי לשמיים-ומיד מורידה
כי אני יודעת שאני כנראה לא יקבל תשובה...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
אפרת.
אני בהלם שאת חושבת שהוא לא כ"כ טוב-את יודעת מה,-הוא באמת לא טוב...
הוא מדדדדדהההההההיייייייםםםםםםםםםםם!!!
(מדהים)
כל כך הרבה עומק ומחשבה בסיפור אחד,
למה.-תשובה שכל אחד צריך לענות לעצמו
כ"כ נכון...
אני חושבת אבל שלמרות שאדון גרנהום יתן את תשובתו לבנו הבן צריך גם לצאת ולחפש בעצמו את הלמה הלמה הפרטי שלו...
כתוב מעולה.
נ.ב
נהנתי מביטויים כמו "חסר עונים"...-יפה!
[ליצירה]
כתוב כל כל יפה......
אני מניחה שעכשיו כבר לא שייך לדון בכך אבל העלית שאלה גדולה בצורה טובה...
חבל לי שתגובות נהפכות לפורומים למינהם במקום להתייחס אך ורק ליצירה עצמה...
[ליצירה]
אח..........
כמה שכואב לי עכשיו....
מילותייך חתכו כסכין בליבי...
לצערי אני מכירה יותר מדי טוב את ההרגשה....
החזרת אותי שוב לאותם ימים עכורים וקשים...
כל כך כואב ונוגע,-לא יכול שלא לגעת...
ועם כל העצב והאסון, וואי,זה כל כך נכון...
ה' נתן-ה' לקח...יהי שם ה' לעד מבורך.
אמה.
נ.ב
כתבתי גם אני משהו דומה ("ילד של אלוקים") אתה מוזמן ...
[ליצירה]
מדהים...
את כותבת כל כך עמוק וכל כך מלא ב...
אני עוד מחפשת דרך להתבטאות...
מדהים עד כמה שזה נכון...
לפעמים אנחנו באמת צריכים לעצור ולשאול את עצמינו מה איבדנו שם לעזעזל במקום הארור הזה?! מה מושך אותנו לשם?!
הייתי שם...ואני עדיין חושבת אם כל זה שווה.
יישר כח....
תגובות