למלחמה נַסֵב עורפּנו!
כלי תחמושת נחריב;
למחרשות נכתשם.
על חורבות הפצצות,
נרומם עתידנו.
לעבר השחר,
כציפור ננסק.
ממעיני השובה,
נלגום דִבשנו;
נשים שלום,
מעל יגבי המזרע.
נקיץ קץ,
לשפיכות דמינו:
בני ישמעאל ויעקוב,
יִשְרוּ שלווה!
אתה מציע שכשמישהו מאיים עליך עם סכין פשוט תראה לו את הגב..
אסטרטגיה נבונה - מסתבר שכיוון שיש לו שטח פגיעה יותר גדול ופחות מוגן הוא כל כך יתבלבל מרוב אפשרויות תקיפה עד שלא יתקוף בכלל ואולי אפילו ירביץ לעצמו..
ירושלמי, עשית זאת שוב.
[ליצירה]
אז במילים אחרות..
אתה מציע שכשמישהו מאיים עליך עם סכין פשוט תראה לו את הגב..
אסטרטגיה נבונה - מסתבר שכיוון שיש לו שטח פגיעה יותר גדול ופחות מוגן הוא כל כך יתבלבל מרוב אפשרויות תקיפה עד שלא יתקוף בכלל ואולי אפילו ירביץ לעצמו..
ירושלמי, עשית זאת שוב.
[ליצירה]
לא, לא נמאס לי!
שמע, לא משנה! הדברים, שאותם אני כותב, אינם שטויות, אלא קריאה להסתכל בעיניים של המציאות.
ולגבי סלידתך, לויקי כנפו על זה שהתחבקה עם ערביות, אז בכך, חשפת את פניך שהן פני גזען מאוס, שאינו מבין שהבעיות של אימהות יהודיות, אלה גם בעיות של אימהות ערביות וכל אם אחרת, ללא קשר למוצא שלה.
עד כאן!
[ליצירה]
לסוערה
אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס.
ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי.
[ליצירה]
לגבי פעלים חדשים ושאר ירקות
ראשית, אני דורש את יתנצלותך על כך, שכינית אותי עולה חדש. דבר שני, בשירה, זה מתייחס קודם כל, לאלה מאיתנו יודעי ח"ן בכתיבת שירים הראויים לשמם, מותר ואף רצוי לשנות מילים . הרי רוב גדולי משורריה של השירה העברית, נוהגים כך. וכך גם אנוכי.
ומעתה, אני מבקש פעם נוספת, להתנצל בפניי על הכינוי המעליב הזה של עולה חדש, לאדם שנמצא המון שנים בארץ, ושנחשב לבין עמודי התווך של השירה העברית המהפכנית.
[ליצירה]
לגבי תדמור
לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה.
חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום.
בברכה! שמואל ירושלמי
תגובות